תלמידים מפתחים יכולת להערכה מטא-טקסטואלית כשהם לומדים לזהות את מטרת הכותב ולבחון כיצד מאפייני הטקסט – כמו שימוש בשפה רגשית, עובדות או פנייה ישירה

מה האתגר?

נראה שתלמידיך מתקשים לחבר בין הכתוב לבין הידע שיש להם מחוץ לטקסט. כדי לגשר על פער זה עלינו להביא לידי כך שהקשר בין הטקסט לבין עולמם של התלמידים יהיה מודע ומוסבר. 

מה כדאי לנסות?

פתחו במשיחה יום-יומית: הציגו לפני התלמידים שלושה סוגי טקסטים בנושא רכישת מוצר שהם מכירים, לדוגמה: פרסומת של חברת שיווק, המלצה של משפיען רשת שקיבל את המוצר במתנה, וחוות דעת של  מומחה שפרסם ביקורת עצמאית על המוצר. שאלו אותם: "מתי נרצה לקרוא את הפרסומת הרשמית של החברה? ומתי נעדיף דווקא המלצה? ומה נלמד מחוות דעת של מומחה?" דיון זה ימחיש שהם כבר מפעילים שיקול דעת מטא-טקסטואלי בחיי היום-יום. הסבירו להם שהיכולת הזאת חיונית גם בהבנת טקסטים לימודיים.

כדי ליישם זאת בתכנים לימודיים, הציגו לפני התלמידים את הטקסט הלימודי המרכזי שתעסקו בו (כגון קטע מנאום היסטורי או ממאמר עיתונאי). בקשו מהם לקרוא את הטקסט קריאה ראשונה. לאחר מכן הנחו אותם לחשוב באופן מודע על מטרת הכותב. העלו שאלות מנחות, כגון: "האם הכותב מנסה לגרום לנו להאמין במשהו, לפעול בדרך מסוימת, או פשוט לדווח על אירוע מסוים?" בקשו מהתלמידים לסמן בטקסט את החלקים שמהם אפשר להבין מהי מטרת הכותב. בקשו מהם לנתח כיצד מאפייני הטקסט תורמים למטרה שזיהו. הנחו אותם למצוא דוגמאות לשימוש באמצעים שונים בטקסט, למשל: שפה רגשית (מילים שמביעות רגש או הערכה), נתונים עובדתיים (מספרים, תאריכים, שמות של אישים או מקומות) או שימוש בפנייה ישירה (פנייה לקורא ב'אתם' או 'אתן'). בקשו מהם להסביר כיצד מאפיינים אלו באים לידי ביטוי בטקסט וכיצד הם משרתים את מטרת הכותב. כעת דונו בשאלה כיצד המאפיינים השונים של הטקסט משפיעים על האופן שבו אנו מבינים את האירוע או הנושא". לצורך העמקת הדיון והבנת ההקשר הרחב של הטקסט אפשר להיעזר ביחידה העוסקת בנסיבות השיח לתלמיד ולמורה.

למה זה חשוב?

הערכה מטא-טקסטואלית חיונית לפיתוח חשיבה ביקורתית. היא עוזרת לתלמידים להבין כיצד צורת הטקסט משפיעה על תוכנו ועל אמינותו. מיומנות זו מאפשרת להם לקרוא בראייה מפוכחת יותר, להבדיל בין עובדות לדעות ולהתאים את ציפיותיהם מן הטקסט בהתאם למטרתו.