אודות ראמ״ה

ממשלת ישראל מחליטה לאמץ את המלצות כוח המשימה הלאומי לקידום החינוך בישראל. בהחלטה מס' 3060 נוסדה הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, כחלק ממימוש המלצות הוועדה בראשות שלמה דברת: ״תוקם יחידה סטטוטורית עצמאית - רשות ארצית למדידה והערכה (ראמ״ה) - שתהיה המוסד המוביל והמנחה המקצועי של מערכת החינוך בנושאי מדידה והערכה. הרשות תקיים הערכה תקופתית של מערכת החינוך והערכות בבתי-הספר, ותפרסם את ממצאיה בדוח שנתי שיוגש למועצה הלאומית לחינוך״.

הקמת הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך, בהובלת פרופ׳ מיכל בלר. מיכל כיהנה בעברה כמנכ״לית המרכז הארצי למדידה והערכה, ובהמשך כמנהלת בכירה בגוף הגדול בעולם לפיתוח מבחנים, ה-Educational Testing Service בפרינסטון, ניו-ג׳רזי. מיכל השלימה את תוכנית העבודה להקמת הרשות במהלך 2005, והיא החלה לפעול באופן רשמי במהלך שנת 2006, עם גיוס המומחים הראשונים לשורותיה.

הממשלה מעגנת בהחלטה את תפיסתה ביחס לעקרונות ולאופן פעילותה של הרשות. בהחלטה מס׳ 2314, קבעה הממשלה את חשיבות מעמדה העצמאי ואי תלותה של ראמ״ה, ושיקפה את תפיסת הממשלה ביחס לסמכויותיה בכל הקשור לביצוע הערכה במערכת החינוך, קבלת נתונים שונים מהמשרד ופיתוח כלים לעבודתם של מורים ומנהלים במערכת החינוך. בעוד טיוטת החוק שאותה הנחתה הממשלה לגבש לא השלימה את תהליך החקיקה, העקרונות שנקבעו לפעילותה של ראמ"ה מהווים עוגן לעבודתה עד היום.

בית המשפט העליון קובע שנתוני ההערכה החיצונית שמבצעת ראמ"ה צריכים להתפרסם בציבור, ודוחה את עמדת משרד החינוך וחוות הדעת שגיבשו מומחים בתחום, לפיה פרסום הנתונים יביא לפגיעה משמעותית במערכת החינוך. בפסק הדין בערעור שהגישה התנועה לחופש המידע (1245/12), כתב ראש ההרכב, השופט אליעזר ריבלין: "דין הוא, אם כן, כי רק אם ימצא כי קיימת ודאות קרובה לכך שתוצאות בחינות המיצ"ב הן בגדר מידע שגילויו עלול לגרום לשיבוש ממשי בתפקודה התקין של הרשות הציבורית, תקום עילה למנוע את מסירת המידע...".

שר החינוך דאז, הרב שי פירון, מחליט לבטל את מבחני המיצ"ב שנועדו לשנת הלימודים תשע"ד, ומקים וועדה מקצועית לגיבוש מערך הערכה חדש, ולהתמודדות עם סוגיית פרסום נתוני בתי הספר. המלצות הועדה מתפרסמות במהלך שנת 2014, ומייצרות מתווה הערכה חדש-ישן, הכולל בין היתר את החזרת המבחנים הארציים למערכת החינוך, תוך מתן דגש על פיתוח של כלי הערכה פנימיים.

ד"ר חגית גליקמן מתמנה לתפקיד מנכ"לית ראמ"ה, בהחלטה מס' 1538 של הממשלה. חגית ניהלה את אגף הסטטיטיקה, המחקר והפיתוח בראמ"ה, והובילה שורה של מחקרים וניתוחים שעשתה ראמ"ה מאז הקמתה. בעבר הייתה גליקמן מנהלת תחום בכירה בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומרצה באוניברסיטה העברית ובאוניברסיטת בר אילן.

ראמ"ה מחליטה לבטל שני מבחנים ארציים שנערכו בשנת תשע"ח (2018-2019). במסמך פנימי קבעה ראמ"ה כי "הקפיצה בשיעור התלמידים שנבחנו בתנאים לא סטנדרטיים בכיתות המותאמות והעלייה במידת הסיוע שקיבלו תלמידים בכיתות המותאמות בפתרון המבחן הביאו לכך שתוקפם של נתוני מיצ"ב תשע"ח של המבחנים באנגלית ומתמטיקה לכיתות ה' נפגע במידה כה רבה עד שהנתונים אינם מייצגים עוד את ידיעות התלמידים והישגיהם הלימודיים, הן ברמת בתי הספר והן ברמה המערכתית".

שר החינוך מחליט על עצירת המבחנים במערכת החינוך, ומקים וועדה נוספת, בראשות שמואל אבואב וד"ר חגית גליקמן, לצורך גיבוש מערך הערכה חדש. זאת, לאור פסילת המבחנים שנה קודם לכן, וההשלכות השליליות של פרסום נתוני המיצ"ב, בעקבות פסק הדין מ-2012. הועדה מגישה המלצותיה ביוני 2020, כאשר מדינת ישראל והעולם כולו נכנסים למשבר הקורונה, ותהליכי ההערכה הופכים להיות ברובם בית-ספריים.

ד"ר גל אלון ממונה לתפקיד מנכ"ל ראמ"ה, בהחלטת ממשלה מס' 1831. גל הקים בעבר את מערך התכנון, המדידה והשיתוף בממשלת ישראל, בעת שירותו במשרד ראש הממשלה. בעשור שקדם למינויו כמנכ"ל, ייסד וניהל את "תובנות", פלטפורמה טכנולוגית למהלכי תכנון משתף, אשר סייעה לכ-200 ארגונים ב-7 מדינות שונות לשתף כ-2 מיליון בני אדם בהחלטות. לגל דוקטורט במדיניות חברתית מאוניברסיטת לונדון (LSE).

שר החינוך מאמץ חלקית את המלצות הצוות לגיבוש מערך מדידה והערכה תלת שנתי במערכת החינוך, ומודיע על הפיכת המיצ"ב למבחנים ללא ציון, הכוללים הערכה מילולית בלבד. במקביל, מנכ"ל משרד החינוך מפרסם חוזר מנכ"ל המגדיר את מועדי מבחנים וסקרים לשנים תשפ"ד-תשפ"ו, ומאפשר את החזרת ההערכה החיצונית למערכת החינוך, לאחר שהופקה ב-2018-2019 (סרטון | מצגת).