תלמידים מפתחים יכולת לחבר בין הטקסט לידע העולם שלהם באמצעות הפעלה של ידע קודם, השוואה בין מידע חדש למוכר ויצירת קשרים בין התוכן הנלמד לבין חוויות ודוגמאות מחיי היום-יום

מה האתגר? 

נראה שתלמידיך מצליחים להסיק מסקנות פשוטות מתוך הטקסט, אך מתקשים לחבר בין הכתוב בו לבין ידע אחר שיש ברשותם.  

מה כדאי לנסות?

עלינו להביא לידי כך שהקשר בין הטקסט לבין עולמם של התלמידים יהיה מודע ומוסבר. פתחו בשיחה יוםיומית: בקשו מהתלמידים לחשוב על חוויה משותפת של תכנון נסיעה או חופשה במקום שאינם מכירים. שאלו אותם: "כאשר אתם מתכננים נסיעה למקום חדש, האם אתם מסתמכים רק על המידע הכתוב באתרים רשמיים, או שאתם משתמשים גם בידע קודם על אותו אזור? למשל, האם אתם מביאים בחשבון את מזג האוויר הצפוי ומתארגנים מראש בהתאם לכך? דיון זה ימחיש שהם משתמשים בידע קודם באופן טבעי כדי להבין מידע חדש. הסבירו להם שהיכולת הזאת חיונית גם בהבנת טקסטים לימודיים.

בטקסטים מתחומי דעת שונים, לפני תחילת הקריאה בקשו מהתלמידים למלא "כרטיס כניסה" אישי. הנחו אותם לכתוב עובדה, שאלה או דעה שיש להם על נושא הטקסט, ולענות על השאלה: "מה אני כבר יודע או חושב על הנושא הזה?" לאחר מכן הציגו כמה כרטיסים ונהלו דיון: "האם הנתון הזה מפתיע אתכם?" "האם הוא מאשר או מפריך את מה שחשבתם קודם?" באופן זה תבנו תשתית של ידע קודם כהכנה להבנת הטקסט.

לאחר הקריאה בקשו מהם למלא "כרטיס יציאה". הנחו אותם לענות על השאלות: "אילו דברים חדשים למדתי מהטקסט?" ו"כיצד המידע החדש שינה או חיזק את הידע שהיה לי?" כדי להעמיק את החיבור הציגו לתלמידים משפטים מתוך הטקסט. בקשו מהם לחשוב על הקשר בין הטקסט לבין החיים שלהם: "אילו דוגמאות מהחיים האישיים שלכם ממחישות את מה שקראתם בטקסט?" "איזו החלטה שונה הייתם מקבלים בפעם הבאה אילו נתקלתם שוב במצב דומה?" ו"כיצד הנתונים שקראתם יכולים לעזור לכם להבין או לפתור בעיה שאתם מכירים מחיי היום-יום?"

למה זה חשוב?

אסטרטגיה זו מאפשרת לתלמידים להפיק משמעות אישית מתוך הכתוב, להפוך את המידע לרלוונטי עבורם ולפתח חשיבה ביקורתית.