אתגר המוטיבציה של תלמידים להתאמץ במבחנים מלווה את ראמ"ה ומקבילותיה בעולם לאורך שנים, גם בהערכה ארצית (מבחני וסקרי תנופה) וגם בהערכה בינלאומית (מבחני פיזה, פירלס וטימס).
תפיסתנו בראמ"ה היא שהמוטיבציה להשתתפות צריכה להיות פנימית, כחלק מהאחריות והמחויבות של התלמיד, ולא בתמורה לתועלת אישית שתצמח לו מכאן. נכון לשקף לתלמידים באופן פתוח וכן שהמבחן נועד לסייע לבית הספר ולמערכת החינוך להיות טובים יותר, להבין מה האתגרים ומה החוזקות שבפני המורים ולעזור לדור הבא של התלמידים להצליח יותר. איננו חושבים שנכון למסור לתלמידים מידע שגוי, כאילו תוצאות המבחן ייכנסו לתעודה או ישפיעו בצורה כלשהי על עתידם האישי. אנו מאמינים שנכון שנתנהל כמערכת בצורה פתוחה ושקופה.
לצד זאת, ראוי לזכור ולהזכיר שההשתתפות בהערכה החיצונית היא חובה לתלמידים, כמו השתתפות בכל שיעור אחר בבית הספר, על כל המשתמע מכך. במידת הצורך, אי השתתפות במבחן יכולה לקבל מענה במסגרת תהליכי העבודה וההערכה השוטפים, כולל בתעודה, כמו כל היעדרות אחרת. במקרי קיצון, יכולה אף המורה האחראית בכיתה לרשום את שמותיהם של תלמידים שיוצאים מהמבחן לאחר כמה דקות, אשר באופן מופגן לא התאמצו לפתור את השאלות. ההחלטה על כך היא של בית הספר.
ועדיין, אנחנו בראמ"ה מאמינים בגישה חינוכית משתפת, מלכדת ופתוחה. שכשם שהתהליך החינוכי נועד להקנות לילד תחושת אחריות ומחויבות גם כאשר אין לו תועלת אישית מכך, כך יש לחנך להשתתפות רצינית במבחן, כחלק ממאמץ בית ספרי. בהקשר זה, חשוב להבין שמבחנים באשר הם מודדים תמיד את יכולת התלמיד בשילוב המוטיבציה שלו להצליח במבחן. אמנם מחקרים מראים שכאשר מדובר במבחנים ללא ציון או השפעה ישירה על עתידו של התלמיד, למוטיבציה השפעה גדולה יותר על התוצאות. אך מחקרים אחרים מראים שישנה קורלציה משמעותית בין יכולת התלמיד למוטיבציה שלו להשקיע במבחן המודד את אותה יכולת. על כן, אין דרך אחת מוסכמת (מחקרית ופסיכומטרית) שמאפשרת לנו להפריד בין יכולת התלמיד למוטיבציה שלו להשקיע ולהצליח.
סוגייה מרכזית זו מאתגרת לא רק אותנו בראמ"ה, אלא את גופי המחקר הגדולים בעולם. כך למשל ב-OECD עסקו בנושא בהרחבה במסגרת הדיווח על תוצאות מבחני פיזה 2022, שגם בהם אין ציון אישי לתלמיד. לאחר שבחנו מספר מדדים שונים למוטיבציה, הגיעו החוקרים למסקנה שבעוד המדדים השונים מאפשרים זוויות שונות להערכת סוגיית המוטיבציה, עדיין היא אינה ניתנת להפרדה באופן מלא מיכולתו של התלמיד. על כן, המדדים השונים מאפשרים תמונה רחבה יותר לפרשנות התוצאות על פני הצעות מעשיות ל"תיקון" התוצאות.
בשורה התחתונה - נכון בעיננו לעודד את המוטיבציה להשתתף ולעשות את המיטב במבחן דרך שכנוע ורתימה, ושיקוף תכליתו האמיתית של המבחן. חשוב גם להשתמש במדדים מגוונים כדי לבחון את מידת המוטיבציה של התלמידים, שהיא תמיד חלק, מכל מבחן. אך נכון לעשות זאת לא על מנת "לתקן" ציונים, אלא על מנת לתת להם הקשר רחב יותר.
