תלמידים מפתחים יכולת לקשר מידע בין טקסטים באמצעות השוואה בין מקורות שונים, זיהוי נקודות דמיון ושוני ביניהם וכתיבה המסבירה כיצד כל טקסט מוסיף עומק או נקודת מבט חדשה לנושא הנלמד

מה האתגר? 

נראה שהתלמידים בכיתתך מבינים טקסט יחיד, אך מתקשים ליצור קשרים בינו לבין טקסטים אחרים. 

מה כדאי לנסות?

פתחו בשיח יום-יומי על נושא שמעניין אותם, למשל אירוע אקטואלי שסוּקר בכמה מקורות מידע (כגון כתבה עיתונאית רשמית ופוסט ברשתות חברתיות). הסבירו להם שכל מקור מציג את הסיפור מזווית אחרת, ולכן השוואה ביניהם עוזרת לקבל תמונה מלאה ומורכבת יותר.

כדי ליישם זאת הציגו לפניהם טקסט מרכזי וטקסט נלווה (או שני טקסטים) באותו נושא מתוך חומרי הלימוד הקיימים בכיתה, שעוסקים באותו נושא. תחילה בקשו מהתלמידים לקרוא כל אחד מהטקסטים בנפרד ולסמן בו את הרעיונות המרכזיים. לאחר מכן הנחו אותם לשאול את עצמם שאלות השוואתיות כגון: "אילו מאפיינים זהים/משותפים מופיעים בשני הטקסטים?" או "מהם הרעיונות הייחודיים לכל אחד מהטקסטים?" בהמשך בקשו מהם לסכם את נקודות הדמיון והשוני בין שני הטקסטים. לבסוף הנחו אותם לכתוב פסקה קצרה משלהם שבה יסבירו כיצד הטקסט נוסף הוסיף עומק או נקודת מבט חדשה להבנה של הטקסט המרכזי.

למה זה חשוב?

אסטרטגיה זו מקנה לתלמידים מיומנות יסוד של ניתוח מקורות והשוואה ביניהם , המאפשרת להם לראות תמונה מורכבת יותר של נושא נתון. היא מחנכת אותם לחשוב חשיבה ביקורתית, להטיל ספק במקורות מידע יחידים, ולהרחיב את הידע שלהם באמצעות שילוב של מידע ממקורות שונים. מיומנות זו הכרחית במחקר אקדמי, בפיתוח יכולת לפתרון בעיות, ובכל תחום שמצריך ניתוח של מידע מורכב (כגון: הסקת מסקנות וקבלת החלטות).