תלמידים מפתחים יכולת להבחין בין עובדה לדעה באמצעות ניתוח אמירות מחיי היום-יום והבנת ההבדל בין מידע אובייקטיבי הניתן לאימות לבין הבעת עמדה המבוססת על תחושה או העדפה אישית

מה האתגר? 

נראה שהתלמידים בכיתתך מבינים עובדות באופן בסיסי, אך מתקשים להבחין בינן לבין דעות.

מה כדאי לנסות?

פתחו בדוגמה מחיי היום-יום של התלמידים: הציגו לפניהם שתי אמירות מתוך שיחה או ביקורת על סרט או על ספר שכולם מכירים. אמירה אחת תהיה עובדתית ("זהו סרט המשך לסרט קודם בסדרה שהוצג לפני חמש שנים"), והשנייה תהיה דעה ("הסרט הזה פחות מותח מהקודם"). שאלו אותם: "איך אתם יכולים להוכיח את האמירה הראשונה? איך אתם יכולים להוכיח את האמירה השנייה?". הסבירו שאפשר להוכיח את האמירה הראשונה באמצעות מידע אובייקטיבי שנמצא במקורות מידע כלשהם (כגון אתרים רשמיים באינטרנט בנושא סרטים), בעוד האמירה השנייה נתונה לחוות דעת סובייקטיבית (אישית) של הדובר, כלומר הוא יכול "להוכיח" אותה רק על סמך העדפותיו האישיות, והעדפות כאלה עשויות להשתנות מאדם אחד לאדם אחר. 

למה חשוב לשפר?

הבחנה בין עובדות לדעות היא בסיס לחשיבה ביקורתית. אסטרטגיה זו מקנה לתלמידים את הכלים לנתח מקורות מידע באופן מושכל, להבין את מטרות הכותב ולהימנע ממניפולציה. מיומנות זו חיונית במיוחד בעידן המידע הנוכחי, שבו התלמידים נחשפים לכמות עצומה של מידע שאינו בהכרח אובייקטיבי.