מיומנות שטף הקריאה
ברמה זו תלמידים מראים קושי להתמודד עם מיומנויות קריאה של טקסט והפקת משמעות. הם קוראים את הטקסט באופן שטחי ומתייחסים לחלקיו כאל יחידות נפרדות, ללא יכולת לחבר ביניהן. הם מצליחים לאתר מידע גלוי ומפורש ולזהות רעיונות מפורשים בטקסט. הם מסיקים מסקנות פשוטות המשתמעות בבירור מתוך קטע מצומצם, ויש כאלה המקשרים ידע מילולי להקשר חזותי (למשל, תמונה).
המטרה היא לקדם את יכולתם לחבר בין פיסות מידע שונות בטקסט כדי לתפוס את הטקסט השלם. מעבר לכך, הכוונה היא ללמדם בהדרגתיות להסיק מסקנות מתוך הכתוב, להבחין תחילה בקשרים בסיסיים כמו סיבה ותוצאה, ובהמשך גם בקשרים מורכבים יותר.
הישגים נמוכים בהבנת הנקרא יכולים לנבוע ממספר גורמים. תלמידים שונים יכולים להפגין קשיים דומים, אך הקשיים נעוצים בגורמים שונים, כגון שטף קריאה, אוצר מילים, תפקודים קוגניטיביים־ניהוליים וכן היבטים רגשיים. להלן הסבר:
- רהיטות קריאה – קריאה שאינה מיומנת, מקוטעת ולא מדויקת. קריאה שאינה מדויקת או/ו שאינה אוטומטית עשויה להכביד על תהליך זיהוי המילים. תלמידים שלא ביססו את מיומנות שטף הקריאה משקיעים מאמץ קוגניטיבי רב בזיהוי המילים, ולכן הם פחות קשובים לתוכן.
- שליטה בשפה – אוצר מילים מצומצם וחוסרים בידע לשוני (ידע מורפולוגי ותחבירי) יכולים אף הם להסביר הישגים נמוכים בהבנת הנקרא.
- היבטים רגשיים – תוכן הטקסט מהווה גורם משמעותי בגיוס העניין, הסקרנות האוריינית וההנעה לקריאה (מוטיבציה). גם מאפיינים של דחיסות רעיונית ואורך הטקסט יכולים להשפיע על ההנעה לקריאה, על העמידות של הקורא ועל ההתמדה בקריאה.
- תהליכים קוגניטיביים־ניהוליים – קריאה שאינה קשובה ומנוטרת הבנה משקפת תפקודים קוגניטיביים וניהוליים נמוכים – יצירת היסקים, בקרה נמוכה על הקריאה, ניהול וויסות הקריאה והיא גם קשורה לזיכרון העבודה ולגמישות בחשיבה. חזרה לטקסט, התעכבות לצורך הרהור, בירור והעמקה, כל אלו משקפים אסטרטגיות קריאה המבוססות על התפקודים הניהוליים.
- הבעה בכתב – הבעה מצומצמת ולא מפותחת בשיח הכתוב יכולה אף היא להסביר הישגים נמוכים בהבנת הנקרא. במקרה כזה נצפה לפער ברמת הביצוע בשאלות פתוחות, הדורשות ניסוח תשובה בכתב, לעומת בשאלות סגורות.
לצורך תכנון ההוראה רצוי להעמיק את הבירור ולזהות את הגורמים שעלולים להסביר את הקושי בהבנת הנקרא. להלן מפרט תחומים וכלי להערכה:
- הערכת שטף קריאה – מומלץ להעריך את מיומנות שטף הקריאה ובמקרים מסוימים אף לבחון תלמידים בעל פה כדי לאתר את מקור הקושי: האם הוא נעוץ בפענוח הקריאה, בהבנה של אוצר המילים או בתפקודים הניהוליים. לשם כך אפשר להשתמש במבדק "קול קורא!" או במבדק שטף הקריאה הדיגיטלי - תנופה.
- ניתוח שגיאות – שיח מעמיק על אודות הרעיונות המרכזיים וניתוח טעויות יאפשר להתחקות אחר תהליכי הקריאה, ההבנה המילולית והחשיבה של התלמיד.
