רכזות ורכזי הערכה בבתי הספר:
מניעים את השינוי

המבחניים הארציים של ראמ"ה תוכננו ונבנו על מנת לספק תמונת מצב בית ספרית ומערכתית על החוזקות והאתגרים במקצוע הנבחן, ביחס לבתי ספר דומים. זאת, במטרה לאפשר למנהלי ומנהלות בתי הספר, ולמחוזות ומטה משרד החינוך, לקדם מהלכי שינוי מכווני נתונים. המבחנים הארציים של ראמ"ה לא נועדו ולא פותחו על מנת לבחון תלמידים באופן פרטני, ולכן בצורתם הנוכחית, לא ניתן להשתמש בנתונים שלהם להערכה אישית.

יש שתי סיבות מרכזיות שעומדות מאחורי מדיניות זו:

• הראשונה – מבחן שכולל ציון לפרט הוא מבחן עתיר סיכון בעבורו. מבחן רשמי שכזה עלול לקבוע תיוג של התלמיד שישליך על ההתייחסות אליו בכל הלימודים. מבחן שכזה עלול לייצר לחץ עצום מצד התלמיד ומשפחתו, למסד תהליכי הכנה שונים, עד כדי "מרכזי הכנה" פרטיים (כמו בפסיכומטרי) ולחייב תהליכים תפעוליים מורכבים שישבשו את תהליכי הלמידה בבתי הספר.  
• השנייה – מבנה המבחן וכמות הפריטים בו יצטרכו להשתנות. יש הבדל בין מבחן שנדרש לשקף את מצב הכיתה (ולוקח בחשבון שונות בין תלמידים), לבין מבחן שיש צורך לבחון בו את סך ידיעותיו של כל תלמיד ותלמיד, בנפרד, בכל תחום. ראמ"ה מפתחת מבחנים ומבדקים אישיים, דוגמת מבחני המחוננים או מבדקים להערכת אינטליגנציה. מדובר בפיתוח שונה.  

במצב שבו אין ציון, עולה לעתים רבות שאלת המוטיבציה של התלמיד להשתתף. היא רלוונטית גם למבחני ראמ"ה וגם למשל למבחנים בינלאומיים בהם ישראל משתתפת (פיזה, פירלס וטימס), שגם בהם אין ציון לתלמיד. הקדשנו לכך התייחסות בשאלה נפרדת.

אתגר המוטיבציה של התלמידים במענה למבחנים מלווה את ראמ"ה לאורך השנים בכל סוגי הערכה, גם ההערכה הארצית (מבחני וסקרי תנופה) וגם בהערכה הבינלאומית (מבחני פיזה, פירלס וטימס).

תפיסתנו בראמ"ה היא שהמוטיבציה להשתתפות צריכה להיות פנימית, כחלק מהאחריות והמחויבות של התלמיד, ולא בתמורה לתועלת אישית שתצמח לו מכאן. נכון לשקף לתלמידים באופן פתוח וכן שהמבחן נועד לסייע לבית הספר ולמערכת החינוך להיות טובים יותר, להבין מה האתגרים ומה החוזקות שבפני המורים ולעזור לדור הבא של התלמידים להצליח יותר. איננו חושבים שנכון למסור לתלמידים מידע שגוי, כאילו תוצאות המבחן ייכנסו לתעודה או ישפיעו בצורה כלשהי על עתידם האישי. אנו מאמינים שנכון שנתנהל כמערכת בצורה פתוחה ושקופה.

לצד זאת, ראוי לזכור ולהזכיר שההשתתפות בהערכה החיצונית היא חובה, והמבחן הוא חלק  מהדרישות בשגרת החיים בבית הספר, על כל המשתמע מכך. כשם שהתהליך החינוכי נועד להקנות לילד תחושת אחריות ומחויבות גם כאשר אין לו תועלות אישית מכך בטווח המיידי, כך יש לחנך גם להשתתפות רצינית במבחן גם ללא תועלת אישית, כחלק ממאמץ בית ספרי. אי השתתפות במבחן יכולה וצריכה לקבל מענה במסגרת תהליכי העבודה בבית הספר.

חשוב להבין שמבחנים באשר הם מודדים תמיד את יכולת התלמיד בשילוב המוטיבציה שלו להצליח במבחן. אין אפשרות לבודד את שני המרכיבים זה מזה. סביר גם שכאשר מדובר במבחנים ללא ציון או השפעה ישירה על עתידו של התלמיד, למוטיבציה השפעה גדולה יותר על התוצאות. ב-OECD עסקו בנושא בהרחבה במסגרת הדיווח על תוצאות מבחני פיזה 2022, שגם בהם אין ציון אישי לתלמיד. לאחר שבחנו מספר מדדים שונים למוטיבציה, והשוו את הנתונים ל-2018, העריכו החוקרים שהשינוי בין המחזורים לא השפיע באופן מהותי על התוצאות.

בשורה התחתונה -  נכון בעיננו לעודד את המוטיבציה להשתתף ולעשות את המיטב במבחן דרך שכנוע ורתימה, ושיקוף תכליתו האמיתית של המבחן. חשוב גם להשתמש במדדים מגוונים כדי לבחון את מידת המוטיבציה של התלמידים, שהיא תמיד חלק, מכל מבחן. אך נכון לעשות זאת לא על מנת "לתקן" ציונים, אלא על מנת לתת להם הקשר רחב יותר.

במסגרת המבחנים שאנחנו מפתחים, אנו בודקים שאלות שונות בתחומי הדעת בהם עוסקת הבחינה. השאלות הללו משולבות בנוסחים השונים המועברים לתלמידים, כאשר לעתים בכיתה אחת מועברים כמה נוסחים של מבחנים. אנו עושים זאת לצרכי מחקר פנימיים שלנו, כאשר מבחינת בית הספר, אין משמעות לנוסחים השונים. נסביר:

כאשר נוסח מסוים מזוהה סטטיסטית כנוסח קשה יותר, אנו מבצעים תהליכי כיול סטטיסטי, המאפשר להעמיד את כל הציונים על סולם אחד, תוך התחשבות בהבדלים ברמות הקושי. משמעות הדבר היא שהישגי כלל התלמידים מדווחים ללא קשר לנוסח אותו קיבלו, מאחר והנוסחים "מכויילים" זה לזה. במילים אחרות, השיטות הסטטיסטיות והפסיכומטריות מאפשרות להעמיד את הציונים על סולם משותף ואחיד, שלוקח בחשבון את העובדה שתלמידים שונים נבחנו בנוסחים שונים, שעשויים להיות נבדלים זה מזה ברמות הקושי.

זו הדרך המקצועית להבטיח שכל נוסח "מכויל" לנוסח אחר (בין שמדובר בנוסחים המועברים באותה שנה, ובין שמדובר בנוסחים המועברים בשנים שונות). לאחר כל בחינה, אנו מבצעים בראמ"ה תהליך לניתוח הפריטים, בהתאם לתיאוריית התגובה לפריט (IRT). במסגרת התהליך, אנו אומדים את רמת הקושי של כל שאלה באמצעים סטטיסטיים (ולא על פי התרשמות אישית של אדם כזה או אחר). המידע על רמת הקושי של השאלה נלקח בחשבון במהלך העיבודים הסטטיסטיים. מדובר בשיטות דומות לשיטות שמשתמשים במבחנים הבינלאומיים ובבחינה הפסיכומטרית.

בשורה התחתונה, אין חשש שההישגים בכיתה או בבית ספר כלשהם ייפגעו כתוצאה מהבדל בנוסחים.

אם המחסור הוא במבחנים לכיתות הרגילות - שימו לב שלכל כיתה אנו אורזים מחברות רזרביות. לכן, נבקש שתקחו כמה מחברות מהכיתות האחרות ותעבירו אותם לכיתה שבה יש מחסור. 

במידה וגם בכיתות האחרות אין מספיק מחברות, בשלב הזה, הדרך הכי מהירה לפתור זאת היא לשכפל את מחברות הבחינה במכונת הצילום בבית הספר, במידה והדבר אפשרי. 

בכל מקרה, אנו מתנצלים על התקלה הזו, ונשמח לקבל דיווח על כך עם סמל המוסד בדוא"ל, לאחר הבחינה, כדי לבדוק בהמשך כיצד זה קרה.

אם המחסור הוא במבחנים לתלמידי שילוב, יש לעבור לשאלה הייעודית בנושא.

ראמ"ה מתחילה בפיתוח המבדק החדש בימים אלה, והוא מתוכנן לצאת לדרך בתשפ"ו.
אנו מכוונים למבדק שמאפשר להעריך מיומנויות חוצות תחומים במסגרת עולם הידע של מדעי החברה - חשיבה ביקורתית, חשיבה יצירתית, אוריינות מידע ואוריינות דיגיטלית. בין היתר, אנו בוחנים האם וכיצד ניתן להעריך ולמדוד את יכולתם של התלמידים, להתמודד עם עולם הבינה המלאכותית וה-Generative AI.

השנה כל בתי הספר שנמצאים בקבוצת סקירה 2 נדגמו להשתתף בסקרים הבית ספריים.

אנחנו מבינים את השיקולים והאתגרים העומדים בפני בית הספר, אבל חשוב לנו להדגיש כי ההשתתפות בהערכה החיצונית הבית ספרית היא חובה. מטרתה לאפשר למערכת החינוך כולה, וגם לכם בבית הספר, להבין היכן אתם נמצאים בכל הקשור לידע, למיומנויות ולאקלים הבית ספרי, ולקבל תמונת מצב רחבה יותר.

הדו"ח הסופי שתקבלו יכלול מידע השוואתי חשוב, שיעזור לכם לגבש את תוכנית העבודה הבית-ספרית לשנים הקרובות. 

‍

נזכיר שמועדי ההערכה עודכנו מראש בחוזר מנכ"ל, ומחייבים את כל בתי הספר שנדגמו להשתתף בהם.

עבור בתי ספר שנמצאים בקבוצות סקירה 1 ו-3 ההשתתפות בסקרים היא בגדר בחירה ולא חובה. לכן, בתי ספר מקבוצות אלה שביקשו להיסקר ומעוניינים לבטל את השתתפותם, יכולים לעשות זאת בפנייה לראמ"ה בטופס.

לא בטוחים באיזו קבוצה נמצא בית הספר שלכם? תוכלו לצפות בקבוצות הסקירה כאן.

בסקרי תשפ"ה, לכל בית ספר שמשתתף בסקר (קבוצה 2) יש אפשרויות בחירה:

• ניתן לבחור תחום אחד מתוך שלושה תחומי בחירה עבור התלמידים (בנוסף לתחומים הקבועים בסקר).
• ניתן לבחור תחום אחד מתוך שלושה תחומי בחירה עבור המורים (בנוסף לתחומים הקבועים בסקר). 

בית ספר שלא נמצא בקבוצת סקירה 2, יכול לבחור אם להשתתף השנה בסקר הבית-ספרי או לא.

אפשר לראות את התחומים הנבדקים בכל סקר בעמוד הסקר באתר. מידע על הסקרים השונים תוכלו למצוא בעמוד מבחנים וסקרים.

הדו"ח הבית ספרי לשנת תשפ"ד כבר הועבר להנהלת בתי הספר שהשתתפו בסקר.

הדוח נמצא בפורטל ונגיש להנהלה בלבד, באמצעות הזדהות אחידה, בקישור זה. 

דו"ח תשפ"ה יוגש להנהלת בתי הספר בחופשת הקיץ בסוף שנת הלימודים, ויוכל לסייע למנהלים ומנהלות בתכנון והיערכות לקראת שנת הלימודים תשפ"ו.

כאן תמצאו את הקישור להורדת הדו"ח. 

אם הדו"ח של בית הספר שלכם לא מופיע בפורטל, כדאי לבדוק את החיבור לאינטרנט, לרענן את הדף ולהיכנס מחדש. אנחנו רואים שהדו"ח קיים במערכת, ולכן כנראה מדובר בבעיה טכנית מקומית במחשב.

אם עדיין אין גישה לדו"ח, נסו לפתוח חלון גלישה פרטית/אנונימית: לחצו על שלוש הנקודות בצד השמאלי של הדפדפן, בחרו "חלון גלישה פרטית/אנונימית", והדביקו את הקישור שם.