רכזות ורכזי הערכה בבתי הספר:
מניעים את השינוי

כחלק מהערכת המיומנויות בסביבה טבעית ואותנטית המשקפת את המציאות החברתית, התלמידים ייבחנו באמצעות הטלפונים הניידים שלהם או באמצעות מחשבי בית הספר. בחלקים גדולים בחברה הישראלית הטלפון הנייד הוא המכשיר שבאמצעותו לומדים ומתנהלים בחיי היום יום. "הבא את הציוד שלך" היא גישה מקובלת ונפוצה, שהתרחבה ואף נתמכת על ידי משרד החינוך כחלק מהמדיניות לקידום השימוש בטכנולוגיה בחינוך.

מי שאין להם טלפון נייד חכם יוכלו להיבחן באמצעות מחשבים המצויים בבית הספר. על הנהלת בית הספר לוודא כי לרשות כלל התלמידים עומדים אמצעי קצה מתאימים – אם מחשבים בית ספריים ואם מכשירים אישיים – כדי להבטיח נגישות שוויונית לבחינה. קישור

במהלך המבחן יופעלו שני מוקדי תמיכה:

• מוקד ראמ"ה – לסיוע בתקלות טכניות שקשורות למערכת הבחינה – בטלפון 073-3937777 (שלוחה 3) או בוואטסאפ.
• מוקד משרד החינוך –  לתמיכה בבעיות כניסה עם ההזדהות האחידה – בטלפון 6552*.

אנו מבינים את הקושי השפתי איתו מתמודדים תלמידים עולים, תלמידים חוזרים, תלמידים מהגרים ותלמידים ששפת האם שלהם אינה עברית. כחלק מכך, מאפשרת ראמ"ה התאמות בהשתתפות ובדיווח הבית-ספרי, על מנת להתחשב בתהליך הקליטה של התלמידים, להבטיח הגינות בתהליכי ההערכה ולקבל תמונה מהימנה של רמת הידע בבית הספר:

• עד שנתיים בארץ: תלמידים אלה לא נדרשים להשתתף במבחנים, אלא אם מנהל בית הספר ביקש זאת. זאת, מתוך ההבנה שהתלמידים טרם רכשו את השפה במידה מספקת כדי להתמודד עם מבחנים בעברית. מדיניות זו חלה בהתאמה גם על תלמידים מהגרים (ע"פ מועד הכניסה לארץ), תלמידים חוזרים (ע"פ מועד חזרתם) ותלמידים אשר לומדים בבית הספר שאינו מלמד בשפת האם שלהם (ע"פ מועד תחילת לימודיהם).
• בין שנתיים לארבע שנים בארץ: תלמידים אלה משתתפים במבחנים, אך אינם נכללים בממוצע הבית-ספרי. הם מדווחים כקבוצה נפרדת בתוך דו"ח בית הספר, לצד יתר התלמידים הדומים להם מבחינת שנת ההגעה ארצה. מדיניות זו חלה בהתאמה גם על תלמידים מהגרים (ע"פ מועד הכניסה לארץ), תלמידים חוזרים (ע"פ מועד חזרתם) ותלמידים אשר לומדים בבית הספר שאינו מלמד בשפת האם שלהם (ע"פ מועד תחילת לימודיהם).

• מעל ארבע שנים בארץ: תלמידים אלה משתתפים במבחנים ככל התלמידים.
  

אנו סופרים את השנים על פי ה-1 בספטמבר של השנה בה מתקיים המבחן, כך שהשנים נספרות ממועד זה (אם מועד העלייה ארצה היה בשנתיים שלפני יום תחילת שנת הלימודים בה מתקיים המבחן, התלמיד לא נדרש להיבחן).

מנהלי בתי הספר, דרך ממשק איסוף הנתונים, יכולים להחליט שנתוני התלמידים כן ייכללו בממוצע גם אם עלו בארבע השנים שלפני תחילת אותה שנת לימודים, או שתלמידים שעלו בשנתיים שלפני המבחן ייבחנו גם אם אינם נדרשים לכך.

בכל הקשור למתן התאמות במבחן עצמו, מבחני ראמ"ה בניגוד לבגרויות, לא כוללים ציון אישי לתלמידים ולא משפיעים על ההערכה של התלמידים. לכן התאמות בביצוע המבחן עצמו ניתנות רק לתלמידים עם מוגבלויות תפקודיות קבועות.

ההערכה החיצונית במערכת החינוך נועדה לשקף לבית הספר, למחוז, למטה ולמדינה כולה תמונת מצב תקפה על רמת הידע והמיומנויות של כלל התלמידים, למעט מקרים חריגים הפטורים מהשתתפות, דוגמת תלמידים עולים, תלמידי החינוך המיוחד או תלמידי שילוב עם סל אישי.

לכן, מאז ומתמיד, במבחני ראמ"ה נדרשים להשתתף כלל התלמידים המחוייבים בתוכנית הלימודים הרשמית, ובכלל זה תלמידים בתוכניות ייחודיות, דוגמת כיתות תנופה לבגרות מלאה (תל"ם), מסלול בגרות רגיל (מב"ר), מרכזי חינוך טכנולוגיים (מח"טים) ואחרים. השתתפותם של כלל התלמידים מעבירה מסר חינוכי חשוב: הם חלק מרכזי וחשוב במערכת החינוך בישראל ויש להם תרומה של ממש בשיקוף מצב המערכת.

אנו מבינים שישנם מצבים חריגים, בהם למרות שקיימת חובה ללמד את תוכנית הלימודים - מקצוע מסויים לא נלמד לאורך השנה, או שבית הספר לא מצא מורים בעלי הכשרה מתאימה. ואולם, גם במקרים אלה, ההיבחנות היא חובה: על התלמידים להשתתף בהערכה החיצונית ולעשות כמיטב יכולתם. רק כך נוכל להביא תמונה תקפה, מהימנה והוגנת של כלל תלמידי ישראל, ולשקף את מצב בית הספר ומערכת החינוך.

חשוב לנו להזכיר שאין צורך להיערך למבחנים. איננו רוצים לפגוע בזמן הלמידה של התלמידים, ואיננו רוצים לייצר מתח ולחץ על המורים. תוצאות ההערכה אינן מדווחות בציון מספרי והדו"ח שאנו מעבירים לבתי הספר מציג את החוזקות והאתגרים בהשוואה לבתי ספר דומים.

כחלק מההמלצות לגיבוש מערך ההערכה החדש בשנת 2023, נקבע שתחומי המבחן ייקבעו על ידי ראמ"ה באמצעות דגימה סטטיסטית, באופן שבו כל בית ספר יידגם לנושא אחד, אך ניתן יהיה להציג תמונת מצב ארצית לכלל תחומי ההיבחנות, בפילוחים שונים. לכן, ראמ"ה היא זו שקובעת את תחום הדעת בבחינה הראשית אליה נדגמו תלמידי ו' ו-ט'.

ואולם, בשנים האחרונות יותר ויותר מנהלים בוחרים להשתתף במבחנים ובסקרים נוספים, על מנת להעשיר את המידע העומד לרשותם, לבדוק האם יש תוצאות לשינויים שביצעו בבית הספר ולקבל החלטות ביחס לשינויים נדרשים עתידיים. בשנת תשפ"ד, למשל, בחרו כ-1,300 מנהלים לעשות סקרי תלמידים ומורים, ובתשפ"ה בחרו כ-300 מנהלים להשתתף במבחנים נוספים לתלמידי ו' ו-ט'. 

בית הספר יעודכן כחודש עד חודשיים לפני מועד המבחן באיזה מקצוע ייבחן. במידה וירצה לקיים סקרים ומבחנים נוספים, ניתן לבקש זאת באמצעות הממשק לאיסוף נתונים.

מבחני העבר של ראמ"ה זמינים באתר האינטרנט שלנו. ניתן להשתמש בהם, בכפוף לחוקים ולפסיקה הקיימת בנושא זכויות יוצרים. ניתן להוריד מבחנים שלמים באזור המבחנים והסקרים (יש לבחור את תחום הדעת ושכבת הגיל הרלוונטית), או להיעזר בחלקים מהמבחנים המופיעים באזור הכלים הפנימיים (יש לבחור בכלים מסוג יחידות ביצוע). חשוב לציין שכל מבחן מיועד לקבוצת גיל שונה. לכן, אם בעבר מבחני ראמ"ה נעשו לשכבות ה' ו-ח', הרי שבאתר אין כרגע מבחנים לשכבות גיל אחרות. אלה יתווספו בשנים הקרובות, עם התרחבות מערך ההערכה לשכבות ו' ו-ט'.

ללא קשר לזמינות המבחנים, אנו מבקשים שלא להתכונן אליהם! הדבר הנכון ביותר הוא להתמקד בתוכנית הלימודים שפרסם המשרד ולהכיר את מפרטי המבחנים המופיעים לצד כל מבחן שצפוי להתקיים בעתיד. ההערכות למבחנים משבשת את הלמידה, מלחיצה את התלמידים, פוגעת בתוקף הנתונים ובעיקר הופכת את המבחנים לאיום ולא לכלי עבודה. המבחנים שלנו אינם דורשים הכנה מוקדמת ואין צורך ב"מרתונים" או בהערכות חריגה לקראתם! חשוב לדעת שאין עוד ציונים למבחנים, כמפורט בעמוד ייעודי ששלחנו בנושא למפקחי בתי הספר.

המבחניים הארציים של ראמ"ה תוכננו ונבנו על מנת לספק תמונת מצב בית ספרית ומערכתית על החוזקות והאתגרים במקצוע הנבחן, ביחס לבתי ספר דומים. זאת, במטרה לאפשר למנהלי ומנהלות בתי הספר, ולמחוזות ומטה משרד החינוך, לקדם מהלכי שינוי מכווני נתונים. המבחנים הארציים של ראמ"ה לא נועדו ולא פותחו על מנת לבחון תלמידים באופן פרטני, ולכן בצורתם הנוכחית, לא ניתן להשתמש בנתונים שלהם להערכה אישית.

יש שתי סיבות מרכזיות שעומדות מאחורי מדיניות זו:

• הראשונה – מבחן שכולל ציון לפרט הוא מבחן עתיר סיכון בעבורו. מבחן רשמי שכזה עלול לקבוע תיוג של התלמיד שישליך על ההתייחסות אליו בכל הלימודים. מבחן שכזה עלול לייצר לחץ עצום מצד התלמיד ומשפחתו, למסד תהליכי הכנה שונים, עד כדי "מרכזי הכנה" פרטיים (כמו בפסיכומטרי) ולחייב תהליכים תפעוליים מורכבים שישבשו את תהליכי הלמידה בבתי הספר.  
• השנייה – מבנה המבחן וכמות הפריטים בו יצטרכו להשתנות. יש הבדל בין מבחן שנדרש לשקף את מצב הכיתה (ולוקח בחשבון שונות בין תלמידים), לבין מבחן שיש צורך לבחון בו את סך ידיעותיו של כל תלמיד ותלמיד, בנפרד, בכל תחום. ראמ"ה מפתחת מבחנים ומבדקים אישיים, דוגמת מבחני המחוננים או מבדקים להערכת אינטליגנציה. מדובר בפיתוח שונה.  

במצב שבו אין ציון, עולה לעתים רבות שאלת המוטיבציה של התלמיד להשתתף. היא רלוונטית גם למבחני ראמ"ה וגם למשל למבחנים בינלאומיים בהם ישראל משתתפת (פיזה, פירלס וטימס), שגם בהם אין ציון לתלמיד. הקדשנו לכך התייחסות בשאלה נפרדת.

אתגר המוטיבציה של התלמידים במענה למבחנים מלווה את ראמ"ה לאורך השנים בכל סוגי הערכה, גם ההערכה הארצית (מבחני וסקרי תנופה) וגם בהערכה הבינלאומית (מבחני פיזה, פירלס וטימס).

תפיסתנו בראמ"ה היא שהמוטיבציה להשתתפות צריכה להיות פנימית, כחלק מהאחריות והמחויבות של התלמיד, ולא בתמורה לתועלת אישית שתצמח לו מכאן. נכון לשקף לתלמידים באופן פתוח וכן שהמבחן נועד לסייע לבית הספר ולמערכת החינוך להיות טובים יותר, להבין מה האתגרים ומה החוזקות שבפני המורים ולעזור לדור הבא של התלמידים להצליח יותר. איננו חושבים שנכון למסור לתלמידים מידע שגוי, כאילו תוצאות המבחן ייכנסו לתעודה או ישפיעו בצורה כלשהי על עתידם האישי. אנו מאמינים שנכון שנתנהל כמערכת בצורה פתוחה ושקופה.

לצד זאת, ראוי לזכור ולהזכיר שההשתתפות בהערכה החיצונית היא חובה, והמבחן הוא חלק מהדרישות בשגרת החיים בבית הספר, על כל המשתמע מכך. כשם שהתהליך החינוכי נועד להקנות לילד תחושת אחריות ומחויבות גם כאשר אין לו תועלות אישית מכך בטווח המיידי, כך יש לחנך גם להשתתפות רצינית במבחן גם ללא תועלת אישית, כחלק ממאמץ בית ספרי. אי השתתפות במבחן יכולה וצריכה לקבל מענה במסגרת תהליכי העבודה בבית הספר.

חשוב להבין שמבחנים באשר הם מודדים תמיד את יכולת התלמיד בשילוב המוטיבציה שלו להצליח במבחן. אמנם מחקרים מראים שכאשר מדובר במבחנים ללא ציון או השפעה ישירה על עתידו של התלמיד, למוטיבציה השפעה גדולה יותר על התוצאות. אך מחקרים אחרים מראים שישנה קורלציה משמעותית בין יכולת התלמיד למוטיבציה שלו להשקיע במבחן המודד את אותה יכולת. על כן, אין דרך אחת מוסכמת (מחקרית ופסיכומטרית) שמאפשרת לנו להפריד בין יכולת התלמיד למוטיבציה שלו להשקיע ולהצליח.

סוגייה מרכזית זו מאתגרת לא רק אותנו בראמ"ה, אלא את גופי המחקר הגדולים בעולם. כך למשל ב-OECD עסקו בנושא בהרחבה במסגרת הדיווח על תוצאות מבחני פיזה 2022, שגם בהם אין ציון אישי לתלמיד. לאחר שבחנו מספר מדדים שונים למוטיבציה, הגיעו החוקרים למסקנה שבעוד המדדים השונים מאפשרים זוויות שונות להערכת סוגיית המוטיבציה, עדיין היא אינה ניתנת להפרדה באופן מלא מיכולתו של התלמיד. עלכן, המדדים השונים מאפשרים תמונה רחבה יותר לפרשנות התוצאות על פני הצעות מעשיות ל"תיקון" התוצאות.

בשורה התחתונה -  נכון בעיננו לעודד את המוטיבציה להשתתף ולעשות את המיטב במבחן דרך שכנוע ורתימה, ושיקוף תכליתו האמיתית של המבחן. חשוב גם להשתמש במדדים מגוונים כדי לבחון את מידת המוטיבציה של התלמידים, שהיא תמיד חלק, מכל מבחן. אך נכון לעשות זאת לא על מנת "לתקן" ציונים, אלא על מנת לתת להם הקשר רחב יותר.

במסגרת המבחנים שאנחנו מפתחים, אנו בודקים שאלות שונות בתחומי הדעת בהם עוסקת הבחינה. השאלות הללו משולבות בנוסחים השונים המועברים לתלמידים, כאשר לעתים בכיתה אחת מועברים כמה נוסחים של מבחנים. אנו עושים זאת לצרכי מחקר פנימיים שלנו, כאשר מבחינת בית הספר, אין משמעות לנוסחים השונים. נסביר:

כאשר נוסח מסוים מזוהה סטטיסטית כנוסח קשה יותר, אנו מבצעים תהליכי כיול סטטיסטי, המאפשר להעמיד את כל הציונים על סולם אחד, תוך התחשבות בהבדלים ברמות הקושי. משמעות הדבר היא שהישגי כלל התלמידים מדווחים ללא קשר לנוסח אותו קיבלו, מאחר והנוסחים "מכויילים" זה לזה. במילים אחרות, השיטות הסטטיסטיות והפסיכומטריות מאפשרות להעמיד את הציונים על סולם משותף ואחיד, שלוקח בחשבון את העובדה שתלמידים שונים נבחנו בנוסחים שונים, שעשויים להיות נבדלים זה מזה ברמות הקושי.

זו הדרך המקצועית להבטיח שכל נוסח "מכויל" לנוסח אחר (בין שמדובר בנוסחים המועברים באותה שנה, ובין שמדובר בנוסחים המועברים בשנים שונות). לאחר כל בחינה, אנו מבצעים בראמ"ה תהליך לניתוח הפריטים, בהתאם לתיאוריית התגובה לפריט (IRT). במסגרת התהליך, אנו אומדים את רמת הקושי של כל שאלה באמצעים סטטיסטיים (ולא על פי התרשמות אישית של אדם כזה או אחר). המידע על רמת הקושי של השאלה נלקח בחשבון במהלך העיבודים הסטטיסטיים. מדובר בשיטות דומות לשיטות שמשתמשים במבחנים הבינלאומיים ובבחינה הפסיכומטרית.

בשורה התחתונה, אין חשש שההישגים בכיתה או בבית ספר כלשהם ייפגעו כתוצאה מהבדל בנוסחים.