מדוע מועברים נוסחים שונים של המבחן בכיתה? ומה קורה אם נוסח אחד קשה יותר?

במסגרת המבחנים שאנחנו מפתחים, אנו בודקים שאלות שונות בתחומי הדעת בהם עוסקת הבחינה. השאלות הללו משולבות בנוסחים השונים המועברים לתלמידים, כאשר לעתים בכיתה אחת מועברים כמה נוסחים של מבחנים. אנו עושים זאת לצרכי מחקר פנימיים שלנו, כאשר מבחינת בית הספר, אין משמעות לנוסחים השונים. נסביר:

כאשר נוסח מסוים מזוהה סטטיסטית כנוסח קשה יותר, אנו מבצעים תהליכי כיול סטטיסטי, המאפשר להעמיד את כל הציונים על סולם אחד, תוך התחשבות בהבדלים ברמות הקושי. משמעות הדבר היא שהישגי כלל התלמידים מדווחים ללא קשר לנוסח אותו קיבלו, מאחר והנוסחים "מכויילים" זה לזה. במילים אחרות, השיטות הסטטיסטיות והפסיכומטריות מאפשרות להעמיד את הציונים על סולם משותף ואחיד, שלוקח בחשבון את העובדה שתלמידים שונים נבחנו בנוסחים שונים, שעשויים להיות נבדלים זה מזה ברמות הקושי.

זו הדרך המקצועית להבטיח שכל נוסח "מכויל" לנוסח אחר (בין שמדובר בנוסחים המועברים באותה שנה, ובין שמדובר בנוסחים המועברים בשנים שונות). לאחר כל בחינה, אנו מבצעים בראמ"ה תהליך לניתוח הפריטים, בהתאם לתיאוריית התגובה לפריט (IRT). במסגרת התהליך, אנו אומדים את רמת הקושי של כל שאלה באמצעים סטטיסטיים (ולא על פי התרשמות אישית של אדם כזה או אחר). המידע על רמת הקושי של השאלה נלקח בחשבון במהלך העיבודים הסטטיסטיים. מדובר בשיטות דומות לשיטות שמשתמשים במבחנים הבינלאומיים ובבחינה הפסיכומטרית.

בשורה התחתונה, אין חשש שההישגים בכיתה או בבית ספר כלשהם ייפגעו כתוצאה מהבדל בנוסחים.