תלמידים מפתחים יכולת לגיבוש עמדה מנומקת על ידי זיהוי טיעונים שונים, השוואתם ובחינת חוזקם, ובניית עמדה עצמאית המגובה בנימוקים מתוך הטקסטים תוך התייחסות לטיעונים מנוגדים

מה האתגר?

נראה שהתלמידים בכיתתך מבינים את נקודת המבט של הכותב, אך מתקשים לגבש עמדה עצמאית משלהם.

מה כדאי לנסות?

פתחו בנושא מחיי היום-יום: "האם תפקידם של מפורסמים הוא רק לבדר, או שיש להם גם אחריות חברתית להשפיע על עמדות הציבור?" שאלו אותם: "האם מפורסמים צריכים להשתמש בפלטפורמה שלהם כדי להביע דעה פוליטית או חברתית? אילו סכנות יש בכך, ואילו יתרונות?" דיון זה ימחיש כי לנושא אחד יש מספר נקודות מבט, וכי עמדה עצמאית מצריכה התייחסות לכל ההיבטים.

בשיעור, כאשר התלמידים קוראים טקסטים המציגים נקודות מבט שונות (לדוגמה, שני מאמרים על יתרונות וחסרונות של המצאה טכנולוגית מסוימת), הנחו אותם לזהות בטקסטים את הטיעונים המרכזיים של כל צד. בקשו מהם ליצור טבלה ובה שני טורים המייצגים את שני הכותבים: "טור 1" ו"טור 2". בכל טור עליהם לכתוב את הטיעונים והנימוקים של כל כותב בנפרד. לאחר מכן בקשו מהם להשוות בין הטיעונים. שאלו שאלות מנחות כגון: "מהם הטיעונים החזקים יותר? אילו טיעונים חלשים יותר? האם יש לכותב הטיה שמשפיעה על הטיעונים שלו?" שלב זה מאמן את התלמידים לחשוב באופן ביקורתי על הטקסטים, ולא רק לסכם אותם. כעת, כשהם מכירים את כל הטיעונים, בקשו מהם לגבש עמדה עצמאית. עודדו אותם לבחור צד או לגבש עמדה משלהם שתשלב טיעונים משני הצדדים. הנחו אותם לנסח את עמדתם במשפט קצר וברור. לבסוף הנחו אותם לכתוב קטע - פסקה או מאמר קצר - ובו יציגו את עמדתם וינמקו אותה. עליהם להשתמש בנימוקים מתוך הטקסטים, ולכלול לפחות התייחסות אחת לטיעון שהם דוחים ולהסביר מדוע.

למה זה חשוב?

אסטרטגיה זו חיונית משום שהיא מלמדת את התלמידים להיות צרכני מידע ביקורתיים. במקום לקבל מידע כפי שהוא, הם לומדים לנתח אותו, לשפוט אותו, ולבסוף לגבש עמדה מורכבת ומנומקת. מיומנות זו היא בסיס הכרחי להבנה מעמיקה יותר, והיא קריטית להשתתפות פעילה ומושכלת בדיונים חברתיים ואזרחיים.