"תקאדום" - מובילים שינוי בחינוך בחברה הערבית: תוצאות החינוך הבלתי פורמלי בחברה הערבית בקרב תלמידי כיתות ה'-י"ב

תוכנית החומש "תקאדום" (تَقَدُّمْ) שפירושה "התקדמות", יצאה לדרך בשנת 2022 בעקבות החלטת ממשלה שבמסגרתה נדרש משרד החינוך לפתח תוכנית ארוכת טווח לצמצום פערים ולקידום מערכת החינוך בחברה הערבית בישראל. לשם כך הוקם צוות עבודה בין-משרדי בשיתוף משרד החינוך, משרד האוצר, משרד ראש הממשלה, בעלי עניין מהחברה האזרחית ואנשי אקדמיה מובילים. לאחר בחינה מעמיקה של הצרכים, האתגרים והחוזקות של מערכת החינוך בחברה הערבית, גובשה תוכנית פעולה מקיפה עם תקציב שנתי של 1.5 מיליארד שקלים, המצטבר ל-7.5 מיליארד שקלים על פני חמש שנים.

‍

התוכנית בוחנת את מצב החינוך בחברה הערבית בארץ ומשווה בינו לבין החינוך בחברה היהודית במספר תחומים מרכזיים: ידע ומיומנויות בשפת אם, איכות ההוראה והכשרת המורים, טיפוח מנהלי בתי ספר, מעורבות קהילתית ומנהיגות, שילוב בחברה הישראלית ותשתיות פיזיות, כולל הפער בין מספר הכיתות הנדרשות לבין מספר הכיתות שנבנו בפועל.

‍

הפרסום הנוכחי מציג ממצאים מרכזיים ממחקר רחב היקף שבחן את השפעת החינוך הבלתי פורמלי בקרב תלמידי כיתות ה'-י"ב בחברה הערבית, במסגרת תוכנית החומש. המחקר התבסס על מדגם של 4,201 תלמידים, שמתוכם 3,218 השתתפו בפעילויות חינוך בלתי פורמלי ו-983 שימשו קבוצת ביקורת. ממצאי המחקר הכמותיים מצביעים על יתרון מובהק לתלמידים הפעילים: 66% דיווחו על תחושת שייכות גבוהה לחברה ולקהילה המקומית, ו-59% הציגו רמות גבוהות של כישורי מנהיגות – לעומת 53% ו-54% בהתאמה בקבוצת הביקורת.

הנתונים מלווים בממצאים איכותניים שנאספו מ-97 משתתפים במסגרת ראיונות עומק, ביקורים בשטח, קבוצות מיקוד ותצפיות. מהממצאים עולה כי מסגרות החינוך הבלתי פורמלי פועלות כמרחב בטוח המזמן מפגש עם קבוצות שונות, ותורמות לעיצוב זהות מורכבת ולפיתוח מודעות חברתית ורגשית. תלמידים שהשתתפו בפעילות תיארו תחושות של מסוגלות, יוזמה ואכפתיות, שצמחו מתוך התנסויות חווייתיות בליווי מבוגרים מהקהילה המקומית, שנתפסו כדמויות חינוכיות אמינות ומשמעותיות לאורך הדרך.

ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של המשך ההשקעה במסגרות החינוך הבלתי פורמלי עבור בני נוער בחברה הערבית, כחלק בלתי נפרד מהמערך החינוכי הכולל. התוצאות מצביעות על תרומתן הייחודית של מסגרות אלו לחיזוק תחושת השייכות והמנהיגות בקרב תלמידים, תוך יצירת סביבה בטוחה המאפשרת התפתחות רגשית, חברתית וערכית. לנוכח זאת מומלץ להרחיב את הנגישות למסגרות אלו, לפתח מענים מגוונים ברמה היישובית והאזורית, ולהעמיק את הכשרתם של אנשי חינוך הפועלים בצמתי ההשפעה עם בני נוער – כחלק מהשקעה מערכתית בתשתיות חינוכיות משלימות.