תלמידים יוצאי אתיופיה, כמו יתר התלמידים העולים או בני העולים, מתמודדים עם קשיים לימודיים משמעותיים. בדו"ח זה ראמ"ה משווה בין תלמידים יוצאי אתיופיה לבין תלמידים דוברי עברית שאינם יוצאי אתיופיה, בגילאי יסודי וחטיבת ביניים, בהתייחס להישגים במבחן שפת אם (עברית) ולעמדות תלמידים כלפי לימודי השפה. מהשוואת הישגי התלמידים ועמדותיהם עולים הממצאים הבאים:
- לראשונה, הישגים בשפה של תלמידי יסודי יוצאי אתיופיה מרקע חברתי-כלכלי נמוך – גבוהים יותר מאלה של הדומים להם שאינם יוצאי אתיופיה.
- הצמצום בפער שבין יוצאי אתיופיה ביסודי ובחטיבה לבין שאר דוברי העברית בהישגים בשפה לאורך כעשור - משמעותי ומתמשך.
- ביסודי, יוצאי אתיופיה מגלים קושי גדול יותר בממד הפרשנות וההערכה של טקסטים, ולצד זה, הם מגלים יותר הנאה ועניין בשיעורי העברית.
- בחטיבות הביניים, תלמידים יוצאי אתיופיה מדווחים על תחושת מסוגלות נמוכה בלימודי העברית, אך הם מייחסים לה חשיבות רבה.
המחקר מתבסס על נתוניהם של תלמידים יוצאי אתיופיה במבחנים הארציים בשפת-אם עברית: בתשפ"ב נבחנו 1,726 תלמידי כיתות ד'; בתשפ"ג נבחנו 2,014 תלמידי כיתות ד', ו-1,887 תלמידי כיתות ח'. לצורך המחקר, "תלמידים יוצאי אתיופיה" זוהו בנתונים המנהליים של משרד החינוך כתלמידים שנולדו באתיופיה, או שלפחות אחד מהוריהם נולד באתיופיה. מהנתונים נמצא כי שיעורם של התלמידים העולים (אשר נולדו באתיופיה) מקרב התלמידים יוצאי אתיופיה עומד על כ-15% בכיתות ח' ועל פחות מ-5% בכיתות ד'. מאחר והקבוצה קטנה, בחרנו שלא לדווח על השוואות בין תלמידים עולים לתלמידים בני עולים.
