מהו "ניקוד עזר", ומדוע הוא חשוב כל כך כשבודקים הבנת הנקרא בקרב תלמידי כיתה ד'? במחקר PIRLS 2021 הועלתה השערה כי הניקוד של הטקסטים במבחן היה חלקי מהרגיל – וכי אולי הדבר השפיע על ההישגים. בראמ"ה בדקנו זאת לעומק, ואנו מציגים כעת את הממצאים, ההשוואות והצעדים לקראת המחקר הבא.
פירלס (PIRLS- Progress in International Reading Literacy Study) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף באוריינות קריאה, המתקיים אחת לחמש שנים בקרב מדגם מייצג של תלמידי כיתה ד' ביותר מ-50 מדינות, ובכללן ישראל. המחקר מובל על ידי ה-IEA – הארגון הבין-לאומי להערכת הישגים לימודיים – וכולל סיפורים וטקסטים עיוניים לצד שאלות הבודקות את הבנת הנקרא. מאז תחילת דרכו בשנת 2001 ישראל משתתפת במחקר באופן שוטף, לצד מדינות רבות נוספות.
בכל מחזור מחקר חומרי המבחן מתורגמים ומותאמים לשפות המקומיות בכל המדינות המשתתפות, תוך תהליך קפדני של התאמות תרבותיות ולשוניות ושמירה על רמת קושי אחידה, כדי להבטיח תוצאות מדויקות והוגנות.
כמה מנוקד נחשב "מנוקד מספיק"?
תלמידים בישראל נחשפים לטקסטים מנוקדים בשנות הלימוד הראשונות, ולקראת כיתה ד' נעשה מעבר הדרגתי לטקסטים ללא ניקוד, כחלק מהתפתחות מיומנות הקריאה. במחקר PIRLS, כדי לוודא שהמבחן בודק את הבנת הנקרא ולא רק פיענוח מילים, ננקטה שיטה של "ניקוד עזר" – ניקוד של מילים שעשויות להיקרא בכמה אופנים שונים לולא נוקדו. לדוגמה, המילה "ילדות" יכולה להיקרא יַלְדוּת או יְלָדוֹת, וניקוד העזר מבהיר את ההגייה ואת המשמעות הנכונה.
שיטת ניקוד זו הוגדרה בשנת 2011 במסמך הנחיות משותף שגיבשו ראמ"ה, משרד החינוך ומומחים לשפה, והנחיות אלו שימשו גם בתרגום מבחני PIRLS במחזור2016.
2021 – שנת השאלות: מה קרה עם ניקוד העזר?
במחזור החמישי של המחקר התבסס צוות התרגום בעיקר על יחידות קודמות ועל הערכות מקצועיות בתור אמת מידה לניקוד העזר, תוך הסתמכות חלקית בלבד על מסמך ההנחיות לניקוד מ-2011.
בדיעבד, עם פרסום התוצאות, הועלתה ההשערה כי פחות מילים קיבלו ניקוד עזר במחזור זה, בעיקר בטקסטים החדשים שנוספו לו, ואולי זו אחת הסיבות לירידה בהישגים בקרב דוברי עברית בלבד.
ניקוד העזר אינו הגורם היחיד שנבדק בעקבות תוצאות PIRLS 2021, אך הוא עורר עניין ציבורי ומקצועי מיוחד, ולכן מצאנו לנכון לשקף גם את הממצאים בתחום זה ואת משמעותם. עם זאת חשוב לזכור כי בהערכת ההישגים יש להביא בחשבון גורמים רחבים ומהותיים יותר, ובהם, בין השאר, ההשפעות ארוכות הטווח של מגפת הקורונה על תהליך רכישת הקריאה. נושאים אלו לא יידונו בהרחבה בכתבה זו, אך יש להם משקל נכבד בהבנת התמונה הכוללת.
בדיקה מדוקדקת של ההשפעה
כדי לבדוק זאת ערכנו בראמ"ה סדרת השוואות:
- בין יחידות חדשות במחזור 2021 ליחידות דומות במחזור 2016, לפי סוג טקסט, סוג שאלה ודרגת קושי.
- בין תוצאות התלמידים ביחידות "טרנד" – יחידות זהות של טקסטים ושאלות שחוזרות במחזורים שונים של המחקר בלי שום שינוי, ומאפשרות השוואה בין הישגים לאורך זמן באמצעות שמירה על אחידות התוכן והקושי. כך אפשר לבדוק אם יש שינוי של ממש ברמת הקריאה של התלמידים שאינו נובע מהבדלים בחומר המבחן.
אם כן, האם ניקוד העזר השפיע על התוצאות?
לא נמצאה עדות מובהקת לכך שניקוד העזר היה הגורם לירידה בהישגים במחזור 2021.
הבדיקה המקיפה של ראמ"ה, וכמוה בדיקה מקבילה של הארגון הבין-לאומי (IEA), העלו כי גם אם היו שינויים קלים בהיקף הניקוד – לא נמצא קשר בינם לבין הירידה בתוצאות.
מבט קדימה: כך ננהג במחזור הבא
לקראת מחזור PIRLS 2026 חזרנו ליישום מלא של מסמך ההנחיות המקורי לניקוד עזר. מטרתנו היא להבטיח אחידות, רמת קושי מדודה והוגנות מרבית – גם בקרב תלמידים שטרם רכשו שליטה מלאה בקריאת טקסט ללא ניקוד.
5 דברים שלא ידעתם על "מאחורי הקלעים" של PIRLS:
כך נראה מבפנים תהליך הפיתוח, התרגום והבקרה של אחד המחקרים החינוכיים החשובים בעולם
כדי להבין את שאלת השפעתו של ניקוד העזר במחקר PIRLS, חשוב להכיר את "מאחורי הקלעים" של התהליך – קפדני, מדויק, אחיד בין מדינות. אז איך זה באמת קורה?
- צוות מומחים מפתח את הטקסטים ואת המשימות
ועדת מומחים בין-לאומית מפתחת את חומרי המבחן – סיפורים וטקסטים עיוניים שאורכם 500–850 מילים, מלווים בשאלות שבודקות הבנת הנקרא. המדינות המשתתפות מעבירות משוב והערות על החומרים, ורק לאחר אישור סופי של מרכז המחקר הבין-לאומי – יוצאים לדרך. - תרגום והתאמה תרבותית בכל מדינה
החומרים מתורגמים לשפות המקומיות תוך הקפדה על שימור המשמעות, הסגנון ורמת הקושי של החומר המקורי. במהלך התרגום נעשות גם התאמות תרבותיות – כדי שכל תלמיד, בכל מדינה, יקבל מבחן שוויוני והוגן, הכולל שאלות בדרגת קושי דומה. - תהליך ייחודי בישראל
בישראל נעשה תהליך קפדני של תרגום לעברית ולערבית, באמצעות שני צוותים מקצועיים ונפרדים זה מזה הכוללים מתרגמים מנוסים, עורכי לשון, מומחי תוכן, פסיכומטריקאים ונציגי ראמ"ה. כל יחידה נבחנת לעומק: הצוותים משווים את ניסוח התוצר המתורגם לטקסט המקורי באנגלית, ליחידות טרנד ממחקרים קודמים, וגם לשפה המקבילה – עברית מול ערבית ולהפך. - אישור סופי במרכז המחקר הבין-לאומי
התרגומים שנעשו בישראל נשלחים לבדיקה נוספת במרכז המחקר הבין-לאומי. שם בודקים אותם דוברי עברית וערבית שהוכשרו לכך במיוחד. רק לאחר אישור סופי אפשר להתקדם למחקר בשטח. - מחקר חלוץ ותיקונים אחרונים
בשלב הבא כל מדינה עורכת מחקר חלוץ שבודק כיצד תלמידים מגיבים בפועל על השאלות. בהתאם לממצאים נעשים תיקונים אחרונים בתרגום ובניסוח, ורק לאחר שנבדקו שוב ואושרו – מתחיל המחקר העיקרי.
🔍 מדוע התהליך הזה חשוב כל כך?
כי רק תהליך מדויק ושיטתי, כזה שמקפיד על כל מילה, מבטיח שכל ילד, בכל מדינה, יוכל להיבחן בתנאים שווים – ושיהיה אפשר לעשות השוואה אמינה בין התוצאות במדינות השונות ובין מחזורי מחקר.
מחקר PIRLS הוא כלי מרכזי ומוכר לבדיקת מיומנויות של אוריינות קריאה ולהערכתן ברמה הבין-לאומית, והצלחתו מותנית בתהליך מוקפד ושיטתי של פיתוח חומרים, תרגומם ואישורם. הסוגיה של ניקוד העזר ממחישה היטב את האתגרים והמורכבות שבשמירה על הוגנות ואמינות במדידה של הבנת הנקרא בשפות ובתרבויות שונות.
בראמ"ה ממשיכים לפעול בשקיפות ובמקצועיות, תוך שיפור מתמיד של התהליכים, כדי להבטיח שכל תלמיד בישראל ייבחן בתנאים הוגנים ושוויוניים, וכדי לספק למערכת החינוך מידע אמין לשם קבלת החלטות בדבר שיפור והתוויית מדיניות לעתיד.
צילום: Lavi Perchik
