סקר התלמידים הארצי של ראמ"ה לתשפ"ה

4 מכל 10 תלמידים: "יש קבוצות שלא מגיע להן להיות חלק מהחברה בישראל", מדובר בעלייה של 15% בהשוואה לתשפ"ד.

סקר ארצי

01/2026

סקר התלמידים הארצי של ראמ"ה לשנת הלימודים תשפ"ה כלל לראשונה שאלות ביחס לערכים מרכזיים שהוגדרו במסמך "דמות הבוגר". בסקר השתתפו מדגם מייצג של 20,495 תלמידות ותלמידים בכיתות ה'-י"א והוא הועבר בין החודשים דצמבר 2024 ומרץ 2025. בסקר זה לא השתתפו בתי ספר ממזרח ירושלים, מוסדות חינוך חרדים ומוסדות חינוך מיוחד.

מבין ממצאי הסקר:

מחויבות לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית

8 מכל 10 תלמידים במוסדות דוברי עברית מחוייבים לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית (82%). שיעור התלמידים שתומכים במרכיב אחד (יהודית או דמוקרטית) אך מתנגדים למרכיב השני עומד על 6% בלבד.

מחויבות לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית
8 מכל 10 תלמידים במוסדות דוברי עברית מחוייבים לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית (82%)מחויבות לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית
8 מכל 10 תלמידים במוסדות דוברי עברית מחוייבים לערכי המדינה כיהודית ודמוקרטית (82%)

תפיסות תלמידים כלפיי חיים בשותפות

עלייה של 15% בשיעור התלמידים שמסכימים שיש קבוצות באוכלוסיה ש"לא מגיע להן להיות חלק מהחברה בישראל" (בקרב דוברי העברית בפיקוח ממלכתי ישנה עלייה מ-18% בתשפ"ד ל-35%, בפיקוח ממלכתי-דתי יש עלייה מ-34% ל-52%, ובקרב דוברי ערבית עלייה מ-26% ל-34%).

שיעור התלמידים שמסכימים שיש קבוצות באוכלוסיה ש"לא מגיע להן להיות חלק מהחברה בישראל"
ממלכתי 
תשפ"ד 18% תשפ"ה 35%
ממלכתי-דתי
תשפ"ד 34% תשפ"ה 52%
דוברי ערבית
תשפ"ד 26% תשפ"ה 34%שיעור התלמידים שמסכימים שיש קבוצות באוכלוסיה ש"לא מגיע להן להיות חלק מהחברה בישראל"
ממלכתי 
תשפ"ד 18% תשפ"ה 35%
ממלכתי-דתי
תשפ"ד 34% תשפ"ה 52%
דוברי ערבית
תשפ"ד 26% תשפ"ה 34%

בישראל יש יותר מורות שעברו הסבה להוראה ביחס למדינות ה-OECD, וביחס למורות אחרות, הן מדווחות שהכשרתן פחות הכינה אותן להוראה

מורות שעברו הסבה להוראה לעומת מורות שלא עברו הסבה ביחס למדינות ה-OECD
ישראל שנת 2024 12%
OECD 8%מורות שעברו הסבה להוראה לעומת מורות שלא עברו הסבה ביחס למדינות ה-OECD
ישראל שנת 2024 12%
OECD 8%

בנוסף, יש ייצוג גבוה יותר של גברים בקרב מורים מוסבים - 34% לעומת 20% בלבד באוכלוסיית המורים הכללית. מבחינת מגזר ופיקוח, שיעור המורות המוסבות דומה בכלל הקבוצות - דוברי עברית וערבית, פיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי - כך שלא נראה שיש מגזר אחד שעושה שימוש נרחב יותר במסלול ההסבה.

מהנתונים עולה שמורות שהגיעו להוראה לאחר קריירה קודמת חשות פחות מוכנות במובהק מהמורות הרגילות בתחומים שונים בהכשרתן: הבנה מעמיקה של תחום הדעת, איזון בין תיאוריה לפרקטיקה, צפייה בשיעורים, הזדמנויות להתנסות מעשית, ניהול כיתה, ואיכות ההכשרה הכללית. בנוסף, הן מדווחות על תחושת מוכנות נמוכה יותר בהוראת התוכן, בפדגוגיה כללית, בניהול כיתה, ובליווי התפתחות התלמידים.

בפועל, בתוצאה המקצועית של השגת מטרות השיעור, רק 35% מהמורות המוסבות מדווחות שהן מצליחות להשיג את כל מטרות השיעור, בהשוואה ל- 43% מהמורות שהוראה זה המקצוע הראשון שלהן (פער מובהק של 8.5), כך שמטרות השיעור עם הסבירות הנמוכה ביותר להשגה בקרב מורות מוסבות היא ל-התאמת ההוראה לצורכי תלמידים שונים (65%), ותמיכה בלמידה החברתית-רגשית של התלמידים (66%).

93% מהמורות בישראל מרוצות מעבודתן באופן כללי, לעומת 89% בממוצע במדינות ה-OECD. נוסף על כך, 78% מהמורות היו בוחרות שוב במקצוע ההוראה אילו היתה ניתנת להן האפשרות (לעומת 72% ב-OECD), ורק 12% היו רוצות לעבור לבית ספר אחר אילו היה הדבר היה אפשרי (לעומת 19% ב-OECD). 

יכולת עבודה דיגיטלית

הסקר בדק גם נושא הבינה המלאכותית (AI) ונמצא פער של 21% בין דיווח התלמידים על שימוש בכלי בינה מלאכותית (57%) לבין דיווח התלמידים שבית הספר מלמד אותם כיצד להשתמש בכלי בינה מלאכותית (36%). בתיכונים דוברי העברית הפער כפול (16% בלבד ציינו כי בית הספר מלמד אותם כיצד להשתמש בכלי בינה מלאכותית).

שימוש עצמי ב-AI מול למידה בבית הספר
שימוש בבינה מלאכותית
אני משתמש בכלים המבוססים על בינה מלאכותית (Al) לשימושים שונים (כמו חיפוש מידע, יצירת תוכן והכנת סרטונים) 57%

למידה על בינה מלאכותית
בבית הספר שלי מלמדים אותנו כיצד לעשות שימוש בכלים המבוססים על בינה מלאכותית(Al) 36%שימוש עצמי ב-AI מול למידה בבית הספר
שימוש בבינה מלאכותית
אני משתמש בכלים המבוססים על בינה מלאכותית (Al) לשימושים שונים (כמו חיפוש מידע, יצירת תוכן והכנת סרטונים) 57%

למידה על בינה מלאכותית
בבית הספר שלי מלמדים אותנו כיצד לעשות שימוש בכלים המבוססים על בינה מלאכותית(Al) 36%