סקר התלמידים הארצי של ראמ"ה לתשפ"ה

בישראל יש יותר מורות שעברו הסבה להוראה ביחס למדינות ה-OECD, וביחס למורות אחרות, הן מדווחות שהכשרתן פחות הכינה אותן להוראה

בנוסף, יש ייצוג גבוה יותר של גברים בקרב מורים מוסבים - 34% לעומת 20% בלבד באוכלוסיית המורים הכללית. מבחינת מגזר ופיקוח, שיעור המורות המוסבות דומה בכלל הקבוצות - דוברי עברית וערבית, פיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי - כך שלא נראה שיש מגזר אחד שעושה שימוש נרחב יותר במסלול ההסבה.

מהנתונים עולה שמורות שהגיעו להוראה לאחר קריירה קודמת חשות פחות מוכנות במובהק מהמורות הרגילות בתחומים שונים בהכשרתן: הבנה מעמיקה של תחום הדעת, איזון בין תיאוריה לפרקטיקה, צפייה בשיעורים, הזדמנויות להתנסות מעשית, ניהול כיתה, ואיכות ההכשרה הכללית. בנוסף, הן מדווחות על תחושת מוכנות נמוכה יותר בהוראת התוכן, בפדגוגיה כללית, בניהול כיתה, ובליווי התפתחות התלמידים.

בפועל, בתוצאה המקצועית של השגת מטרות השיעור, רק 35% מהמורות המוסבות מדווחות שהן מצליחות להשיג את כל מטרות השיעור, בהשוואה ל- 43% מהמורות שהוראה זה המקצוע הראשון שלהן (פער מובהק של 8.5), כך שמטרות השיעור עם הסבירות הנמוכה ביותר להשגה בקרב מורות מוסבות היא ל-התאמת ההוראה לצורכי תלמידים שונים (65%), ותמיכה בלמידה החברתית-רגשית של התלמידים (66%).

93% מהמורות בישראל מרוצות מעבודתן באופן כללי, לעומת 89% בממוצע במדינות ה-OECD. נוסף על כך, 78% מהמורות היו בוחרות שוב במקצוע ההוראה אילו היתה ניתנת להן האפשרות (לעומת 72% ב-OECD), ורק 12% היו רוצות לעבור לבית ספר אחר אילו היה הדבר היה אפשרי (לעומת 19% ב-OECD).