בין עלייה לקליטה - תפיסות אקלים וסביבה פדגוגית בקרב עולים ובני עולים

הגירה טומנת בחובה אתגרי קליטה בהשתלבות בארץ החדשה, הכוללים הן מעבר של גבולות פיזיים וגאוגרפיים והן חציית גבולות שפה ותרבות. ההגירה יוצרת, לרוב, שינויים וקונפליקטים לגבי זהות, על רבדיה השונים (אתנית, חברתית, תרבותית), הן ברמת הקהילה והן ברמה האישית (סטסנב וגולדצויג, 2009). תלמידים עולים ותלמידים בני עולים נתקלים באתגר לאזן בין הרצון להשתלב בחברה ובתרבות הקולטת במישור החברתי, הלימודי והלשוני ובין הרצון לשימור הייחוד האתני והמנטליות מארץ המוצא.מטרת המחקר הנוכחי היא בחינת תפיסות התלמידים את בית הספר מבחינת האקלים החברתי והפדגוגי בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים, מארצות מוצא שונות ובשכבות גיל שונות. ההנחה העומדת בבסיס המחקר היא שתפיסות דומות בנוגע לאקלים החברתי והפדגוגי בקרב תלמידים עולים ותלמידים בני עולים, בהשוואה לחבריהם ילידי ישראל ובני ילידי ישראל בהתאמה, מעידות על השתלבות בחברה הקולטת ובעיקר בסביבה הבית ספרית. לעומת זאת, תפיסות המשקפות עמדות שליליות יותר בקרב התלמידים העולים והתלמידים בני העולים יש בהם כדי להעיד על קשיים בקליטה ובהשתלבות.