רפורמת "אופק חדש" בגני הילדים הינה רפורמה מערכתית שהופעלה בתחילה דרכה בשנת תש"ע כפיילוט בכ- 900 גנים, והחל משנת תשע"ב היא מופעלת במרבית הגנים בארץ (למעט גנים שבהם מופעל יוח"א). על פי מובילי התכנית, הרפורמה נועדה לממש שלושה יעדים עיקריים: קידום איכות מערך הלמידה וההתנסויות של הילדים בגיל הרך, הַבְנָיָה מחודשת של תפיסת תפקיד הגננת, והשבחת תהליך ההתפתחות המקצועית של סגל החינוך וההוראה בגני הילדים. הכוונה היא להגביר את משקלן של פעילויות המקדמות התפתחויות יצירתיות, חברתיות ויכולות רגשיות אצל הילד, ועל ידי כך ליצור אינטגרציה בין שני תחומי עשייה פדגוגית: הקניית הידע הלימודי וההתפתחות הרגשית חברתית. במקביל, הכוונה היא לחזק את מעמד הגננת ואת כישוריה המקצועיים באופן התואם את הפעילויות שעליה לעשות לקידום ילדי הגן. הרשות הארצית למדידה והערכה בחינוך (ראמ"ה) התבקשה להעריך את רפורמת "אופק חדש בגנים" מאז ראשית דרכה, בשנה"ל תשע"ב ובתשע"ג.מחקר הערכה זה ביקש להשיג שלוש מטרות המשלימות זו את זו:1. תיאור תמונת מצב של תהליך יישום הרפורמה בגנים בתום שנתיים ליישומה בהיקף מלא במרבית גני הילדים בארץ, תוך התייחסות לתהליכים התפתחותיים שחלו בשנתיים אלו.2. הערכת מידת השגתם של יעדי הרפורמה על פי תפיסות המעורבים בה, ובכלל זה התייחסות לנקודות החוזק ולנקודות החולשה שלה, גם בראייה תהליכית.3. זיהוי דרכים לסייע לרפורמה בהשגת מטרותיה תוך בחינת השינויים הנדרשים, בעיני כל אחד מהמעורבים בה, על מנת לקדם את מימוש יעדיה.ההערכה בתשע"ג:נעשתה על בסיס השיטה הכמותית בלבד, וזאת משום שמטרתה הייתה לקבל תמונת מצב השוואתית בהתייחס לנתוני תשע"ב לשם הסקת מסקנות בדבר השפעות תהליכיות ומתמשכות של הרפורמה, מה שמתקבל באופן מדויק יותר בגישה הכמותית.בדומה למחקר בתשע"ב, נערך המחקר הכמותי בתשע"ג באמצעות שאלונים שפותחו בהתאם למטרות הרפורמה, תפוקותיה והתוצאות שהוגדרו. השאלונים שהועברו בתשע"ג היו זהים לאלו שהועברו בתשע"ב וכללו שלושה סוגים: לגננות, לסייעות ולהורים. השאלונים הועברו טלפונית בקרב מדגמים מייצגים של גני ילדים. בכל גן ענו על שאלונים ייעודיים הגננת, הסייעת וכן אחד ההורים, שנבחר באקראי מתוך רשימת ילדי הגן. בסך הכול השתתפו בסקרים בתשע"ג – 790 גננות, 645 סייעות ו-530 הורים. סקרים טלפונים אלו נעשו בחודשים יולי-ספטמבר 2013.
לקריאה נוספת: