איך ניתן לעזור לילדי מבקשי מקלט להשתלב במערכת החינוך בתל-אביב? הערכת ביניים של תוכנית "מנופים"

הכללים המנחים את מערכת החינוך בארץ, ובהם השאיפה להעניק לכל ילד וילדה חינוך מיטבי, תקפים גם לילדי מהגרים ומבקשי מקלט. בשנת 2000 פורסם חוזר מנכ"ל המעגן עיקרון זה באופן רשמי, וזאת כדי לסייע לילדים אלו לממש את הפוטנציאל שלהם. עם זאת, ניכרים פערים בין החוק לבין המציאות בשטח.

בעקבות עתירה לבג"ץ באוגוסט 2021 נגד ההפרדה בין ילדיהם של מבקשי מקלט לבין ילדים ישראלים בתל אביב, גובש הסכם בדבר תוכנית חלוץ לשילובם של ילדי מבקשי המקלט במערכת החינוך העירונית. משרד החינוך, באמצעות אגף מו"פ המלווה את התהליך, פיתח תוכנית התערבות לתמיכה בהם ולשילובם בבתי הספר בעיר, הכוללת מעטפת לימודית וטיפוח חוסן לילדים ולהוריהם. ראמ"ה ליוותה את יישום התוכנית בשנת תשפ"ד ובחנה את השפעותיה.

ממצאיה העיקריים של התוכנית:

רמת התלמיד: חלק מהתלמידים הצליחו לצמצם את הפערים. עם זאת התלמידים נטו להסתגר בקבוצות הומוגניות, תוך מעורבות מוגבלת בפעילויות שלאחר שעות הלימודים. נרשמו אירועי אלימות שהשפיעו על האקלים החינוכי והחברתי בבתי הספר.

רמת בית הספר: ההדרכה המקצועית לצוות החינוכי התעכבה, מה שעורר תסכול ראשוני עקב מחסור בידע ובתמיכה. אולם עם תחילת ההכשרות רכש הצוות כלים וגילה ידע מקצועי ויכולות לסייע בשילוב.

רמת המערכת: ההסעות הופעלו כסדרן אבל צצו אתגרים לא צפויים. בצהרונים ניכרו קשיי התמודדות עם היבטי תרבות כגון מנהגי אכילה, בעיות משמעת ואלימות.