לאורך שנים רבות נצרבה בתודעה הסברה כי בנים מוכשרים יותר במתמטיקה מבנות והתקיים פולמוס מתמשך סביב השאלה האם אכן קיים פער ביכולת זו בין המינים, ואם כן מהו מקורו – תורשתי או סביבתי? ממצאים אמפיריים ממבחני הישגים בית-ספריים רחבי היקף במתמטיקה במדינות רבות בעולם ובמערכות מבחנים רחבי היקף רבים, מראים כי אכן נרשם במקרים רבים פער לטובת הבנים. במקביל, בספרות המחקרית נמצא כי קיים יתרון ברור לבנות על פני הבנים בשפה (החל בהתפתחות השפה אצל ילדים, המשך באוריינות שפתית וכלה במבחני שפה). זאת בכל המדינות והשפות שבהן נאספו נתונים ובכל הגילאים שבהן קיימות עדויות. באופן מפתיע, הספרות פחות עסוקה בפער זה בשפה ופחות מתעניינת במקור של תופעה זו אלא בעיקר בגודל הפער, מתי הוא מתפתח או נסגר וכיוב'.העבודה הנוכחית סוקרת את תמונת המצב של הפערים הבין-מגדריים במתמטיקה ובשפה בקרב תלמידים בישראל, כפי שמשתקפים במבחני הישגים מערכתיים - לאומיים ובין-לאומיים מהשנים האחרונות ובהקשר של הספרות המחקרית בנושא זה. בפרט, העבודה מתבססת על נתונים ממבחני המיצ"ב בשנים תשס"ח-תשע"ב בכיתות ב, ה' ו-ח', ועל נתוני ישראל בטימס 2007 ו-2011, בפיזה 2006 ו-2009, ובפירלס 2001, 2006 ו-2011. עבודה נערכת השוואה של הפערים הבין-מגדריים במתמטיקה, בשפה ובמדעים, באופן המצביע על מגמה אחידה וחוזרת בישראל, בשני מגזרי השפה (דוברי עברית ודוברי ערבית) לפיה, בנים נוטים להיות טובים יותר במתמטיקה באופן יחסי למקצועות האחרים בעוד בנותנוטות להיות באופן יחסי טובות יותר בשפה. ידונו הסברים והשלכות אפשריות של ממצא חוזר זה.
לקריאה נוספת: