פערי הישגים בין בנים לבנות במתמטיקה ובשפה - מה אפשר ללמוד מניתוח פערים אלו בקרב תלמידי ישראל?

תפיסה חברתית רווחת היא כי בנים טובים מבנות במתמטיקה ובנות טובות מבנים במיומנויות שפה. לפערים הבין-מגדריים במבחני הישג בבית הספר נודעת חשיבות רבה מבחינה תאורטית ויישומית, שכן להצלחה בלימודים בבית הספר בכלל, ובמקצוע המתמטיקה בפרט, השלכות על ההצלחה בהמשך החיים. הספרות המחקרית מטילה ספק בדבר קיומם של פערי הישגים במתמטיקה בין בנים לבנות בממוצע מעבר למחקרים ומבחנים שונים, ומציינת כי פערים כאלו מאופייניםבהטרוגניות גדולה. לעומת זאת, בתחום שפת אם קיים תיעוד עקבי בדבר יתרון הבנות על הבנים. בעוד הסברה היא כי ליתרון השפתי של הבנות רקע ביולוגי מולד, הספרות חלוקה בנוגע למקור הפער הבין-מגדרי במתמטיקה לטובת הבנים (אם הוא אכן קיים). חוקרים רבים גורסים כי פער זה לטובת הבנים, המתועד לעתים קרובות, נובע מהשפעה חברתית-סביבתית ומתהליכי סוציאליזציה המנציחים ומשמרים את הסטראוטיפ הרווח בחברה.העבודה הנוכחית בוחנת את תמונת הפערים במתמטיקה ובשפת אם בישראל לאורך מספר שנים, על בסיס מבחני ההישגים רחבי ההיקף המתקיימים במערכת החינוך (מבחני מיצ"ב והמחקרים הבין-לאומיים פיזה, טימס ופירלס) בקרב שני מגזרי השפה העיקריים בישראל - דוברי עברית ודוברי ערבית - ובהשוואה לתמונה במדינות שונות. הניתוח נעשה הן בנפרד והן במשותף בשני תחומי הדעת.