ירידה חדה בהישגים בעברית של תלמידים דוברי ערבית בכיתות ו'; הממוצע ב-2023 (499 נקודות) ירד ב-12 נקודות והגיע לרמה בה החלה המדידה ב-2014 (500 נקודות). כמו כן, שיעור התלמידים ברמות הנמוכות, המעידות על שליטה בסיסית בלבד או על היעדר שליטה בשפה העברית, עמד על 36%, השיעור הגבוה ביותר מאז החלה המדידה.
הירידות בהישגים ניכרות במיוחד בקרב קבוצות שהישגיהן בעברית היו גבוהים במדידות קודמות (דרוזים ובנות).
ירידה ניכרת (6%-13%) בשיעור התלמידים המדווחים על עמדות חיוביות כלפי לימודי השפה העברית (מסוגלות עצמית, הנאה ועניין, ייחוס חשיבות ללימודי העברית) והשימוש בה בכיתה ומחוץ לבית הספר.
המחקר מצביע על מספר גורמים מרכזיים הקשורים להישגים בעברית: עמדות חיוביות כלפי לימוד השפה העברית והשימוש בה; עמדות חיוביות כלפי המורים לעברית ועידוד השיח בכיתה; חשיפה לשפה מחוץ לבית הספר והתחלה מוקדמת של הלימודים. ממצאים אלו התקבלו לאחר בקרה על מאפייני הרקע של התלמידים ובתי הספר.
המחקר, שנערך בפעם השישית מאז 2014, כלל כ-4,200 תלמידי כיתה ו' וכ-300 מורים לעברית מכ-180 בתי ספר דוברי ערבית, המהווים מדגם ארצי מייצג. המחקר מאפשר מעקב אחר מגמות בעברית כשפה שנייה, תוך התמקדות בהישגים לימודיים ובהקשר הלמידה בבית הספר ומחוצה לו.