התמודדות עם פערים וטענות סותרות

נראה שהתלמידים בכיתתך מבינים את הטקסט, אך מתקשים לזהות פערים, מידע חסר או טענות סותרות. כדי לקדם אותם, התחילו עם דוגמה מחיי היומיום: הציגו להם תרחיש שבו הם קוראים ביקורת על מסעדה חדשה. ביקורת אחת קובעת שהשירות היה גרוע ומנות הגיעו באיחור, אך הפיצה הייתה טעימה. ביקורת אחרת מתמקדת בכך שהאווירה במסעדה הייתה נעימה ושהעיצוב היה מרשים, אך מתלוננת על כך שהתפריט היה מצומצם מדי. שאלו אותם: "מדוע יש פער בין הביקורות? מה חסר לנו כדי להבין את המצב לאשורו?". דיון זה ימחיש כי מידע סותר אינו בהכרח "שקר", אלא עשוי לשקף נקודות מבט שונות, מניעים נסתרים או פערים במידע.

בשיעור, הציגו בפני התלמידים טקסט לימודי המכיל אי-דיוקים מכוונים, הטיה, או פערים במידע, כגון שני מקורות היסטוריים המתארים את אותו אירוע באופן שונה, או שני מאמרים בנושא מדעי עם תוצאות מחקר סותרות. הנחו את התלמידים לקרוא את שני הטקסטים במקביל ולסמן ביטויים, עובדות או מסקנות שנראות להם סותרות. לדוגמה, אם בטקסט אחד מצוין כי אירוע מסוים היה "הכרחי ובלתי נמנע" ואילו בטקסט השני הוא מוצג כ"טעות טקטית חמורה", זהו פער מובהק. הנחו אותם לחקור את הסיבות האפשריות לפערים. שאלו שאלות מנחות: "מי כתב את כל אחד מהטקסטים? (מהם המניעים של הכותבים?)", "מתי ואיפה הטקסטים נכתבו? (האם ההקשר ההיסטורי או התרבותי יכול להסביר את הפערים?)", "האם יש מידע שחסר באחד מהטקסטים ומופיע באחר? (האם יש חורים בסיפור?)", "האם ניתן למצוא הטיה מובהקת בבחירת המילים או הדוגמאות?" לאחר מכן, בקשו מהתלמידים לנסח את המורכבות על בסיס כלל המידע. עודדו אותם לבנות טיעון מורכב, המאחד את המידע מכלל הטקסטים ומציג מסקנה משלהם. הם יכולים להעלות השערה לגבי הסיבה לסתירה, או להסביר מדוע אחד מהמקורות אמין יותר מהשני.

אסטרטגיה זו מובילה את התלמידים לא להסתפק באמת אחת ופשוטה, אלא לחפש את המורכבות והניואנסים. מיומנות זו היא חיונית בעולם מרובה מידע וקולות, שכן היא מאפשרת לתלמידים להיות צרכני מידע ביקורתיים שיודעים לזהות הטיה, לחשוב בצורה עצמאית ולגבש עמדה מורכבת על בסיס מכלול הנתונים.

ההמלצה המוצגת כאן היא אחת מיני רבות, ונדרשת הפעלת שיקול דעת מקצועי כדי להתאימה לצרכים הספציפיים של התלמידים. ההמלצות מיועדות ליישום על חומרי הלימוד הקיימים בכיתה.