איך ייראה מערך המדידה
במערכת החינוך ב-2027-2030?

מה למדנו מהשנים האחרונות? איך מגדילים את הערך לבתי הספר? איך מקטינים את שיבוש הלמידה? איזה מבחנים וסקרים נכון לקיים? איך נכון לסווג את בתי הספר כדי למקד מאמצים? והאם כל בתי הספר צריכים להימדד בהיקף זהה? התשובות שלכם ישמשו אותנו לעדכון המערך שייכנס לתוקף בעוד כשנה (תשפ"ח).

היסטוריה

2006
הקמת ראמ"ה
מבחני המיצ"ב החלו עוד לפני הקמתה של ראמ"ה, כחלק מפיילוט משרדי שנערך במחוז דרום. עם הקמת הרשות, בשנת 2006, עברה אליה האחריות לביצוע המבחנים, והם הפכו במהירות לכלי המרכזי למדידת הישגי בתי הספר ומערכת החינוך.
קרא עוד
2012
פרסום הציונים
בשנת 2012, בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, החלה ראמ"ה לפרסם את הציונים הבית-ספריים בציבור. הלחץ הרב שהופעל על מורים ומנהלים להצליח במבחנים הביא לתופעות שליליות רבות, כפי שדווחו בחוות דעת שגיבש המשרד בנושא.
קרא עוד
2019
הפסקת המדידה
ב-2018/9 פסלה ראמ"ה תוצאות של שני מבחנים ארציים, ומערך המדידה במערכת החינוך נעצר לצורך בחינה מחודשת. במסמך המסכם את הדיונים שהתקיימו בראמ"ה טרום הפסילה נכתב כי "הקפיצה בשיעור התלמידים שנבחנו בתנאים לא סטנדרטיים… והעלייה במידת הסיוע שקיבלו תלמידים בכיתות המותאמות בפתרון המבחן, הביאו לכך שתוקפם של נתוני מיצ"ב… נפגע במידה כה רבה, עד שהנתונים אינם מייצגים עוד את ידיעות התלמידים והישגיהם הלימודיים".
קרא עוד
2022
חזרה הדרגתית
לאחר ארבע שנים בהם לא נאספו נתונים ברמה הבית-ספרית, בשל התנגדות בעלי העניין השונים ובשל מגפת הקורונה, נערך בשנת 2021/2 (תשפ"ב) מבחן בית-ספרי בשפת אם לכיתות ד'. בנוסף, באותה שנה, ערכה ראמ"ה סקרים בנושא האקלים והסביבה הפדגוגית, בכלל בתי הספר.
קרא עוד
2023
מערך חדש
ב-2023 השלים את עבודתו הצוות המשרדי לגיבוש מערך הערכה ומדידה חדש. המלצותיו אפשרו את החזרת המבחנים, ועוגנו בחוזר מנכ"ל המשרד (הוראת קבע מס' 398). הצוות ביקש לאזן בין הצורך במדידה רציפה של בתי הספר לבין הפגיעה בשגרת הלמידה בהם, הגדיר את מנהלי בתי הספר כקבוצה המרכזית אותה המבחנים אמורים לשרת, המליץ להפסיק את דיווח הציונים ולעבור לשיטת ההקבצים וגיבש מערך הערכה המבוסס ברובו על תפיסה של מבחנים מדגמיים. בתי הספר לא יודעים לרוב במה יידגמו להיבחן, והם מקבלים על כך הודעה כחודש וחצי לפני המבחן. טווח זה מקטין את שיבוש הלמידה, ומונע מצב של "מבחן בהפתעה". בכל שנה יש נתונים ארציים בכל תחום, כאשר ברמת בתי הספר המערך מאפשר להשלים "מעגל מדידה" (של סקרים ומבחנים בשפה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים) אחת ל-3-4 שנים בממוצע בכל מוסד.
קרא עוד
2025
תהליכי הטמעה
בעקבות המלחמה שפרצה באוקטובר 2023, בשנת תשפ"ד בוטלו כלל המבחנים הבית-ספריים במערכת. בתשפ"ה ובתשפ"ו הוטמע מערך המדידה החדש, וראמ"ה חזרה לעשות מבחנים בכלל תחומי הדעת. כל תלמיד בכיתות ד', ו' ו-ט' נבחן בתחום דעת אחד מדי שנה (שפת אם, מתמטיקה, מדע וטכנולוגיה ואנגלית); שליש מדוברי הערבית נבחנו בנוסף גם במבחן בעברית לדוברי ערבית; מבחן "תנופה למחר" הדיגיטלי לכישורי המאה ה-21 יצא לדרך; ומרבית בתי הספר השתתפו בסקרי התלמידים, המורים, ההורים והמנהלים. תוצאות בתי הספר פורסמו בפומבי.
קרא עוד

המצב כיום

מערך ההערכה מומש ברובו בתשפ"ה, ומרבית המבחנים הועברו בתשפ"ו. לקראת תשפ"ז, אנו מבקשים לבחון האם נדרשים שינויים במערך המדידה, ולעדכן אותו במידת הצורך. זוהי תמונת ביניים שנאספה עד כה:
8
מבחנים בוצעו בתשפ"ה
14 מתוכננים לתשפ"ו
292
בתי ספר (7%)
בחרו לקיים מבחן נוסף
518
בתי ספר (23%)
בחרו לקיים סקר נוסף
52%
מהמנהלים
אמרו שהדו"ח סייע להם
3-5
חודשים
להפקת דוח ביניים של התוצאות
למנהלי בתי הספר
78%
מרכיבי דמות הבוגר
נמדדים ברמת בית הספר
4
מיומנויות חוצות תחומים
נמדדות ב"תנופה למחר"
(אוריינות דיגיטלית, אוריינות מידע, חשיבה יצירתית וחשיבה ביקורתית).
0
ציונים
שינוי הדיווח לחוזקות וחולשות - בוצע בהצלחה. אין עוד טבלאות ליגה.

מה נמדד

המדידה ממוקדת בעיקר במדדי התוצאה שעוגנו במסמך דמות הבוגר ("תפיסת הלמידה המתחדשת"). להלן תחומי הידע, המיומנויות והערכים שמודדת כיום ראמ"ה (תשפ"ה-תשפ"ו), גם ברמה הבית-ספרית וגם ברמה הארצית-מדגמית:
ידע
שפת אם (כיתות ד' ו-ט')
אנגלית (כיתות ו' ו-ט')
מתמטיקה (כיתות ו' ו-ט')
מדע וטכנולוגיה (כיתות ו' ו-ט')
עברית לדוברי ערבית (עלד״ע) (כיתות ו' ו-ט')
מיומנויות
אוריינות לשונית
אוריינות מתמטית
אוריינות מדעית
חשיבה ביקורתית
חשיבה יצירתית
אוריינות דיגיטלית
אוריינות מידע
מודעות עצמית
הכוונה עצמית
מודעות חברתית
התנהלות חברתית
אוריינות גלובאלית
אוריינות גופנית בריאותית
ערכים
אהבת הדעת וחדוות הלמידה
מחויבות לערכי מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית
כיבוד ערכי המורשת והתרבות במדינת ישראל
צדק חברתי וערבות הדדית
כבוד האדם והמשפחה
מרחבי עשייה ואקלים חינוכי
הלמידה בכיתה (רלוונטיות ההוראה וטיפוח תחושת מסוגלות)
מצב התשתיות (תשתיות תומכות הוראה)
שלומות הצוות (סביבת עבודה בטוחה, שביעות רצון ושחיקה)
יחסים ושייכות (יחסים מורים תלמידים, שייכות)
מנהיגות ושותפות (יחסי מורים - הנהלה, ניהול מבוסס נתונים)
מוגנות תלמידים (אלימות)
מעורבות חברתית (רמת מעורבות, טיפוח מעורבות)
נמדד במבחני תנופה ומדווח ברמת בית ספר;
נמדד בסקרי תנופה ומדווח ברמת בית ספר;
נמדד בסקרים ומדווח ברמה הארצית;
לא נמדד עדיין

אנחנו מזמינים נשות ואנשי חינוך לחשוב איתנו על ארבע שאלות שונות:

שאלה 1
תמונת המצב
מה למדנו ממבחני ומסקרי תשפ"ה ותשפ"ו בישראל? מה עבד, ומה פחות עבד? מה השתנה לחיוב ולשלילה ביחס לעבר? מהן המגמות העולמיות בתחום? והאם יש חידושים פורצי הדרך?
שאלה 2
הגדלת הערך
בהינתן שהמדידה נועדה בראש ובראשונה לאפשר למנהלי בתי הספר למקד משאבים ולהוביל שינוי, איך מגדילים את הערך שלה - למנהלים ולכלל בעלי העניין? ואיך מקטינים את שיבוש הלמידה?
שאלה 3
השינויים במערך
איזה מבחנים וסקרים נכון לקיים במערכת החינוך בשנים הקרובות? באיזה תחומי דעת? באיזו תדירות? ואיך נכון להתאים את היקפי המדידה לאתגרים איתם מתמודד בתי הספר?
שאלה 4
השינויים בדיווח
איך נכון להציג את את תוצאות המדידה באופן שיקדם שינוי ויקטין חששות? באיזה צורות נכון לסווג את בתי הספר על מנת לאפשר לכלל בעלי העניין להכיר בהצלחות - ולהתמקד באתגרים?

שתפו אותנו ברעיונות, בהערות ובחששות שלכם. יחד נעצב את מערך ההערכה לשנים הבאות.