איך ייראה מערך המדידה
במערכת החינוך לשנים 2027-2030?

מבחני המיצ"ב החלו עוד לפני הקמתה של ראמ"ה, כחלק מפיילוט משרדי שנערך במחוז דרום. עם הקמת הרשות, בשנת 2006, עברה אליה האחריות לביצוע המבחנים, והם הפכו במהירות לכלי המרכזי למדידת הישגי בתי הספר כולם.

בשנת 2012, בעקבות פסיקה של בית המשפט העליון, החלה ראמ"ה לפרסם את הציונים הבית-ספריים בציבור. הלחץ הרב שהופעל על מורים ומנהלים להצליח במבחנים הביא לתופעות שליליות רבות.

ב-2018/9 פסלה ראמ"ה תוצאות של שני מבחנים ארציים, ומערך המדידה במערכת החינוך נעצר לצורך בחינה מחודשת. במסמך המסכם את הדיונים שהתקיימו בראמ"ה טרום הפסילה נכתב כי "הקפיצה בשיעור התלמידים שנבחנו בתנאים לא סטנדרטיים… והעלייה במידת הסיוע שקיבלו תלמידים בכיתות המותאמות בפתרון המבחן, הביאו לכך שתוקפם של נתוני מיצ"ב… נפגע במידה כה רבה, עד שהנתונים אינם מייצגים עוד את ידיעות התלמידים והישגיהם הלימודיים".

לאחר ארבע שנים בהם לא נאספו נתונים ברמה הבית-ספרית, נערך בשנת 2021/2 (תשפ"ב) מבחן בית-ספרי בשפת אם לכיתות ד' והוחזרו הסקרים.

ב-2023 השלים את עבודתו הצוות המשרדי לגיבוש מערך הערכה ומדידה תלת שנתי במערכת החינוך. המלצותיו אפשרו את החזרת המבחנים, ועוגנו בחוזר מנכ"ל המשרד (הוראת קבע מס' 398). הצוות ביקש לאזן בין הצורך במדידה רציפה של בתי הספר לבין הפגיעה בשגרת הלמידה בהם, הגדיר את מנהלי בתי הספר כקבוצה המרכזית אותה המבחנים אמורים לשרת, המליץ להפסיק את דיווח הציונים ולעבור לשיטת ההקבצים וגיבש מערך הערכה המבוסס ברובו על תפיסה של מבחנים מדגמיים. בתי הספר לא יודעים לרוב במה יידגמו להיבחן, והם מקבלים על כך הודעה כחודש וחצי לפני המבחן. טווח זה מקטין את שיבוש הלמידה, ומונע תחושה של "מבחן בהפתעה". בכל שנה יש נתונים ארציים בכל תחום, כאשר ברמת בתי הספר המערך מאפשר להשלים "מעגל מדידה" (של סקרים ומבחנים בשפה, אנגלית, מתמטיקה ומדעים) אחת ל-3-4 שנים בממוצע בכל מוסד.

בעקבות המלחמה, בשנת תשפ"ד בוטלו כלל המבחנים הבית-ספריים במערכת. בתשפ"ה ובתשפ"ו הוטמע המודל שאושר בסופו של יום, כמעט במלואו.