ילדים ובני נוער שהיו עדים להתנהגות מינית לא מותאמת או לפגיעה יכולים לשמש שומרי סף משמעותיים שעצם התערבותם עשויה לעצור פגיעה ולקדם קבלת סיוע, אם נחזק את המודעות שלהם, תחושת המסוגלות שלהם ונקנה להם כלים להתערבות בטוחה ומיטיבה
ההמלצה הזו עוד לא בשלה...

מהו האתגר?
לא פשוט לתלמידים (וגם למבוגרים) להחליט להיות שומרי סף במצבים של פגיעה מינית. ישנם גורמים מעכבים רבים המעורבים בהחלטה אם לגלות אחריות ולהתערב למשל:
o לא תמיד תלמידים מצליחים לזהות כי מדובר באירוע לא מותאם המחייב התערבות ועצירת הפגיעה.
o בגיל ההתבגרות קיים צורך התפתחותי תקין להשתייך לקבוצת השווים ולא לסכן את המקום החברתי.
o תלמידים לא תמיד יודעים אילו אפשרויות עומדות בפניהם כדי לפעול לעצירת הפגיעה.
o תלמידים אוחזים לעיתים בעמדות מוטעות כלפי הנפגע/ת, כלפי הצורך בעזרה ובטיפול.
כיצד נוכל לשפר?
המקום של חברים כשומרי סף הוא מקום מיוחד שיש בו פוטנציאל להשפעה גדולה. בגיל ההתבגרות לחברים יש יכולת השפעה העולה אפילו על זאת של המבוגרים. הקירבה והקשר בתוך קבוצת השווים מאפשרת התערבות ממקום של אכפתיות. יחד עם זאת,
- תלמידים זקוקים לידע וכלים כדי לזהות מצבי סיכון ופגיעה.
- חשוב שתלמידים ידעו כי התערבותם בעלת כוח גדול עד כדי עצירת הפגיעה.
- יש צורך לצייד את התלמידים בכלים מעשיים בהם יוכלו להיעזר, כדי שיוכלו להתערב כשומרי סף ולעזור לחברם מבלי להיפגע בעצמם מבחינה חברתית.
פרקטיקות שניתן לקדם:
- למדו את התלמידים לזהות מצבי פגיעה והתנהגות מינית לא מותאמת . בגיל הצעיר נבחין בין נגיעות מתאימות ולא מתאימות ובגיל הבוגר יותר ניתן להישען על לשון החוק.
- "זו לא הלשנה זו הצלה" – השימוש במשפט זה מבליט את משמעות ההתערבות.
- התייחסו גם למי שנפגע וגם לחבר בעל התנהגות מינית לא מותאמת כמי שצריכים עזרה. (צריך עזרה כדי להפסיק התנהגות מינית לא מותאמת או פוגעת).
- גלו הבנה לצורך שלהם בהשתייכות חברתית ואפשרו להם לבטא את ההתלבטויות ("מחירים" שהם עלולים לשלם)ללא שיפוטיות .
- לא מספיק להגיד להם – "היו שומרי סף" . חשוב להסביר איך יוכלו לעשות זאת. הציגו בפני התלמידים את חמשת המ"מים – המודל המציג אלטרנטיבות להתערבות.
למה זה חשוב?
ילדים ובני נוער מבלים חלק ניכר מזמנם בקרב בני גילם, במרחב הפיזי והמקוון, ולכן לעיתים הם הראשונים להיחשף לסימני סיכון, לפגיעה המתרחשת בזמן אמת או למידע בדיעבד על פגיעה. להתערבותם במצבים אלו חשיבות רבה, והיא עשויה לסייע בעצירת הפגיעה ובהפניית המעורבים לקבלת מענה. מנגד, הימנעות מהתערבות עלולה להוביל להמשך הפגיעה ולהעמקת הנזק לכל המעורבים. כדי לאפשר התערבות מיטיבה, יש לחזק את הבנת מקומם של ילדים ובני נוער כשומרי סף, לפתח תחושת מסוגלות ולהקנות להם כלים מעשיים להתערבות בטוחה שאינה מסכנת אותם.


