תלמידים מרגישים מוגנים כאשר הם חווים סביבה יציבה ומכבדת, המנהלת עימם דיאלוג מקדם ושיח פתוח לצד הצבת גבולות. תחושת הביטחון מתחזקת ככל שהתלמידים יוצרים יחסי אמון ופונים במידת הצורך למבוגרים לשם היוועצות, וקבלה של מענים מתאימים ותמיכה.

מהו האתגר?

בכיתתך ישנם תלמידים שתחושת המוגנות שלהם נמוכה, וייתכן שהם מבטאים חשש מפגיעה פיזית, מילולית או פגיעה במרחב המקוון. תחושת מוגנות נמוכה יכולה להשפיע על כל חוויית התלמיד בבית הספר. עלולות להיות לה השלכות על ההשתתפות בכיתה, היחסים החברתיים ועל הרגשת השייכות של התלמידים למסגרת.

מה כדאי לנסות? 

•  אקלים חינוכי מיטבי, מוגן ומאפשר צמיחה מיושם בשני מרחבים מקבילים: 
• המרחב הפרואקטיבי: הסדרת תשתיות, סדירויות ונהלים לקידום אקלים חינוכי המטפח שלומות, יחסים ותקשורת.
• המרחב הרה־קטיבי: הסדרת מנגנונים ונהלים לטיפול במקרה של פגיעה, לעצירת הפגיעה ולניהול מקצועי, אנושי ויעיל של אירועי אלימות. 

‍

להלן תמצית העקרונות לשיפור המוגנות והמסוגלות בבית הספר בשגרה, המבוססת על המקורות:

• בניית תקנון מוגנות ברור ואחיד, ודרכי אכיפה ברורים והטמעתם בקרב הצוותים והתלמידים בהתאם לחוזר מנכ"ל "אקלים חינוכי מיטבי והתמודדות מוסדות חינוך עם אירועי אלימות וסיכון"
• שיעורים עקביים בנושא מוגנות
• נוכחות סדורה רגשית ופיזית של צוות בית הספר: מדיניות דלת פתוחה, הקשבה והתעניינות, תורנות מורים ברחבי בית הספר. נוכחות באזורים נסתרים ואזורים שבהם מתרחשים רוב אירועי האלימות.
•  הסדרה של מרחבי דיאלוג בין כל באי בית הספר. דיאלוג קבוע ועקבי מעמיק את תחושת האמון ומגן על הקשר בזמני משבר.