תלמידים מפתחים תחושת מסוגלות באמצעות למידה של מיומנויות רגשיות וחברתיות, התנסויות וחווית הצלחה. יכולת זו מאפשרת להם לצמוח גם מכישלונות

מהו האתגר?

ייתכן שיש בכיתתך תלמידים החווים תחושת מסוגלות נמוכה ועלולים להתקשות בהתמודדות עם לחצים, בהסתגלות לשינויים בשגרה או במצבים של כישלון. תחושת מסוגלות נמוכה עלולה להשפיע על המוטיבציה, על התפיסה העצמית ועל המעורבות חברתית.

מה כדאי לנסות?

תחושת מסוגלת מתפתחת לאורך השנים ומושפעת מלמידה, התנסויות, משוב מקדם ועוד.  מחקרים מראים כי עלייה בתחושת המסוגלת מקדמת ערך עצמי, קידום רגשי חברתי,  התמדה וסקרנות. 

ארבע פרקטיקות יישומיות לקידום תחושת מסוגלות רגשית:

• נרמול כישלון ושימוש ב"שפת הצמיחה" - צרו תרבות כיתתית שבה טעויות הן חלק טבעי מהלמידה והן אינן משקפות את ערך התלמיד. המורה יכול לשתף בכישלונות אישיים ולהדגיש את המילה "עדיין" (למשל: "אני לא מצליח לפתור את זה עדיין") כדי להראות שמכשולים הם זמניים וניתנים לשינוי.
  אימון בוויסות רגשי - הקדישו מספר דקות ביום לתרגול טכניקות הרגעה כמו נשימות, דמיון מודרך או "החזרה לקרקע". כך התלמידים מצוידים ב"ארגז כלים" שמסייע להם להתמודד עם לחץ ולהתמודד עם משימות מאתגרות מבלי להיכנס למצב של הצפה רגשית.
• קידום של שיח רגשי - המאפשר לתלמידים לפתח מיומנויות רגשיות וחברתיות, להתנסות בהתמודדות ולהתחזק גם במצבי קושי וכישלון. 
• ‍העצמת תלמידים באמצעות זיהוי חוזקות אישיות - מאפשר לתלמידים להכיר ביכולותיהם, לפעול מתוך תחושת ערך וביטחון, ולגייס את הכוחות שלהם בהתמודדיות.