בשנת 2024 השתתפה ישראל בפעם השלישית במחקר טאליס (TALIS: Teaching and Learning International Survey) בחטיבות הביניים. במחקר השתתפו 198 מנהלות ו-3,227 מורות מבתי ספר בארץ, וממצאיו מציגים תמונת מצב עדכנית על כוח ההוראה בחטיבות הביניים בישראל בהשוואה למדינות ה-OECD. בין הממצאים העיקריים:
בכמחצית מבתי הספר בישראל דיווחו המנהלות כי מחסור במורות מוסמכות פוגע באיכות ההוראה - פי שניים מהממוצע במדינות ה-OECD
48% מהמורות בחטיבות הביניים בישראל עבדו בבתי ספר בהן המנהלות דיווחו כי מחסור במורות מוסמכות פוגע ביכולתו של בית הספר להעניק הוראה איכותית - לעומת 23% בלבד במדינות ה-OECD. פערים ניכרים נרשמו גם בנוגע להוראת תלמידים עם צרכים מיוחדים: 42% מהמורות לימדו בבתי ספר בהן המנהלות ציינו שמחסור במורות המתמחות בהוראה לתלמידים עם צרכים מיוחדים פוגע באיכות ההוראה - לעומת 33% בממוצע במדינות ה-OECD.
מורות בחטיבות הביניים בישראל משתמשות בבינה מלאכותית בהוראה יותר מב-OECD, ויותר מורות בישראל משקפות צורך בפיתוח מקצועי בתחום
44% מהמורות בישראל מדווחות כי השתמשו בשנה האחרונה בבינה מלאכותית בהוראה - לעומת 36% בממוצע במדינות ה-OECD. הנתון גבוה אף יותר בקרב מורות בבתי ספר דוברי ערבית (53%).
שיעור גבוה יותר של מורות בישראל מדווחות שהן מרוצות מעבודתן, בהשוואה למורות ב-OECD, ומייחסות חשיבות רבה ליכולתן להשפיע על הדור הבא
93% מהמורות בישראל מרוצות מעבודתן באופן כללי, לעומת 89% בממוצע במדינות ה-OECD. נוסף על כך, 78% מהמורות היו בוחרות שוב במקצוע ההוראה אילו היתה ניתנת להן האפשרות (לעומת 72% ב-OECD), ורק 12% היו רוצות לעבור לבית ספר אחר אילו היה הדבר היה אפשרי (לעומת 19% ב-OECD).
בחטיבות הביניים בישראל, שיעור המורות שמייחסות להוראה חשיבות מאחר שהיא "מאפשרת להן להשפיע על הדור הבא" - הוא הגבוה ביותר בקרב המדינות המשתתפות (85%). כאשר נשאלו המורות מה חשוב להן בהוראה, כמעט כולן ציינו שהמקצוע מתאים ליכולתיהן האישיות (87%) ומאפשר להן לממש את אהבתן לעבודה עם ילדים ובני נוער (84%).
תפיסת המורות את מידת ההערכה החברתית להוראה היא מפתח לשימור מורות במערכת החינוך. בפיקוח הממלכתי תחושת חוסר ההערכה בולטת במיוחד
תחושת ההערכה החברתית כלפי המקצוע גבוהה יותר בישראל. ואולם, קיימים פערים גדולים בין הקבוצות: 55% מהמורות דוברות הערבית חשות מוערכות, פי שניים וחצי מבקרב המורות בבתי ספר דוברי עברית (22%). בפיקוח הממלכתי-דתי 34% חשות מוערכות - פי שניים מבפיקוח הממלכתי (17%). מניתוח רגרסיה עולה שהסיכון לעזיבה של מורה שחשה הערכה חברתית למקצוע נמוך פי שלושה ביחס למורה שאינה חשה בכך.
מחקר טאליס מבוסס על מילוי שאלונים. ראוי לציין כי דיווח עצמי של מנהלות ומורות טומן בחובו סיכון להטיות משני סוגים עיקריים: רצייה חברתית (אנשים נוטים להשיב בדרך שתיתפס באופן חיובי בעיני אחרים) והטיה תרבותית (אנשים נוטים לפרש ולשפוט היגדים או תכנים שונים העולים מהשאלונים תוך התבססות על עולמם שלהם). תהליך עיבוד הנתונים כולל שיטות סטטיסטיות לצמצום הטיות אלו, כפי שמוסבר בדוח הטכני של המחקר, עם זאת, אין אפשרות לאמוד את השפעתן של ההטיות על התוצאות.
